ברכות השחר – הבדלי גרסאות

*[[נטילת ידיים]]: חכמים תיקנו ליטול ידיים בכל בוקר, כשניעור האדם משנתו. בדברי ה[[ראשונים]] מבוארות כמה סיבות לתקנה זו: לדעת הרא"ש{{הערה|ברכות ס, ב סימן כ"ג. }} הואיל והידיים "עסקניות הן", קרוב לוודאי שבמשך השינה נגעו באזורים המכוסים שבגוף, וכדי לטהרן לקראת תפילת שחרית תקנו חכמים ליטול ידיים. לדעת הרשב"א{{הערה|שו"ת חלק א' סימן קצ"א. }} בבוקר נעשים כברייה חדשים, וצריך להתקדש ככהן לפני עבודתו שרחץ בכיור. מלבד טעמים אלו קיימת סיבה נוספת ליטול ידיו מפני שיש רוח רעה השורה על ידי הישן ומסתלק כשיטול ידיו שלש פעמים.{{הערה|שבת קח, ב וקט, א. זוהר וישב דף קפד, ב מאריך בעניין הטומאה אך לא מזכיר שיטול ג' פעמים. }} אך אין זה טעם לברך.{{הערה|רשב"א שם. }} הפוסקים הביאו מהאריז"ל שיש להקפיד ליטול את הידיים שלוש פעמים לסירוגין. כלומר: קודם יטול את יד ימין, ואחר כך את שמאל, ושוב ימין ושמאל ועוד פעם ימין ושמאל. בתום הנטילה מנגב את ידיו היטב ומברך: "ברוך... אלהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים".

*ברכות השחר בנוסח אשכנז: לפי [[נוסח אשכנז]], לאחר הברכה הראשונה ("אשר נתן לשכוי"), שלוש ברכות על תפקיד היהודי בעולם שבהן מודה הוא על העובדה שהוא יהודי - מצות, שהוא לא עבד שפטור מ[[מצוות עשה שהזמן גרמן]] ושהוא אינו אשה הפטורה ממצוות אלו. הברכות הן: שלא עשני גוי/גויה, שלא עשני עבד/[[שפחה]], שלא עשני אשה/שעשני כרצונו. אחרי זה באות הברכות פוקח עורים, מלביש ערומים,{{הערה|לפי מנהג קצת קהילות אשכנז המערבי, מברכים מלביש ערומים לפני פוקח עורים. עייןעיינו מנהגי ישורון, נוא יארק תשמ"ח, עמ' 1.}} מתיר אסורים, זוקף כפופים, רוקע הארץ על המים, שעשה לי כל צורכי, המכין מצעדי גבר, אוזר ישראל בגבורה, עוטר ישראל בתפארה, הנותן ליעף כח, המעביר חבלי שינה מעיני ותנומה מעפעפי.

* יש לציין שבסידורים הישנים, אין אחידות בכלל לגבי סדר הברכות.{{הערה|סידור אזור אליהו, ירושלים תשע"א, עמ' ז.}} בקצת סידורים ישנים,{{הערה|עייןעיינו לדוגמה ב[http://www.hebrewbooks.org/21244 סידור אליה בחור], מנטובה שכב, עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21244&st=&pgnum=5&hilite= ה]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21244&st=&pgnum=6 ו].}} מודפס זוקף כפופים לפני מתיר אסורים, ודלא כפסק השלחן ערוך{{הערה|או"ח מו:ה}} ש"אם קדם וברך זוקף כפופים קודם שברך מתיר אסורים לא יברכנה"<ref>[[סדר רב עמרם גאון]], ברכות השחר אומר לא להגיד כלל "מתיר אסורים" כיוון שיוצאים ידי חובה ב"זוקף כפופים".</ref>.

* בקצת קהילות היה נהוג להוסיף ברכות נוספות, כגון מגביה שפלים<ref name=":0" /> וסומך נופלים.{{הערה|עייןעיינו לדוגמה ב[http://www.hebrewbooks.org/21244 סידור אליה בחור], מנטובה שכב, עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21244&st=&pgnum=5&hilite= ה]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21244&st=&pgnum=6 ו].}} ב[http://www.hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל]{{הערה|רעדליהיים תרכ"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=60&hilite= עמ' 41].}} מובא שבק"ק מיץ מברכים מגביה שפלים, וברכה זו נאמרת ב[[נוסח איטליה|מנהג האיטלקי]] עד היום.{{הערה|הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, '''[https://docs.wixstatic.com/ugd/8cabfe_8954c7312bed451c8acc0181387928df.pdf סדר תפלות כמנהג בני רומה]''', ירושלים תשע"ד, עמ' ד. עייןעיינו גם משה חלמיש, '''ברכת "מגביה שפלים" - ברכה שנשתכחה''', אסופות, ספר שנה למדעי היהדות ב (תשמח) עמ' קצא-ר.}}

*ברכת "המקדש את שמו ברבים": קטע שתחילתו "לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי",{{הערה|בקהילות אשכנז המערבי, מתחילים "רבון כל העולמים", ואילו המשפט "לעולם יהא אדם וכו'" נחשב כהוראה שאינה נאמרת. עייןעיינו [http://www.moreshesashkenaz.org/mm/publications/Madrich.pdfמדריךpdf מדריך למנהג אשכנז המובהק], בני ברק תשע"ד, עמ' 22.}} ועוסק בשבח עם ישראל המקדשים את שם ה'. הקטע מכיל גם את הפסוק של [[שמע ישראל]] וברוך שם ומסתיים ב"ברוך המקדש את שמו ברבים", שלפי [[נוסח אשכנז]] מסיימים בשם. בנוסח איטליה (וכן נהגו ב[[נוסח פרובאנס]] וב[[נוסח רומניא]]) אומרים קטעים אלה אחרי הקרבנות.

* ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי, ברכות התורה נאמרות לפני סדר הקרבנות,{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל], רעדלהיים תרכ"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=66 עמ' 47].}} וכן נוהגים ב[[נוסח איטליה]] וב[[נוסח רומניא]].{{הערה|הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, [https://524f1f52-e6e8-4762-a04d-3474189e42c4.filesusr.com/ugd/8cabfe_8954c7312bed451c8acc0181387928df.pdf סדר תפלות כמנהג בני רומה], ירושלים תשע"ד, עמ' ו; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001163513/NLI מחזור רומניא], ויניציאה רפ"ג, דף ו ע"ב. אלא שבנוסחאות אלה לא אומרים "לעולם יהא אדם" עד אחרי הקרבנות.}}

*בחלק מקהילות אשכנז המערבי, נוהגים שהחזן מתעטף בציצית ומניח תפליןתפילין קודם ברוך שאמר, ואף את ברכות אלה מברך בקול.{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל], רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 55 - 57.}} רק שבחול המועד נוהגים שלא לברך על התפליןהתפילין בקול רם, וכפסק הרמ"א.{{הערה|שלחן ערוך או"ח לא:ב.}}