יוסף אלרון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה |
←משפט מנהלי וחוקתי: חסר משמעות. |
||
שורה 110:
השופט אלרון מקפיד להדגיש בפסיקותיו כי "בית המשפט הבוחן החלטה מינהלית אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות המינהלית אשר מופקדת על קבלת ההחלטה בשיקול דעתו שלו, ואינו מתערב בהחלטה אף אם ניתן היה לקבל החלטה טובה יותר". לשיטתו, "תפקידו של בית המשפט מתמצה בבחינת סבירות ההחלטה והליך קבלתה, באופן הבוחן האם נפלו פגמים המצדיקים את ביטולה"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=16073100.J11|סוג=עע"מ|עותר=עירית בת ים|משיב=ועדת המשנה לעררים|ניתן ב=23 באוקטובר 2018}} ; {{פס"ד עליון|קישור=18014600.J02|סוג=בג"ץ|עותר=יהודה דרורי|משיב=הוועדה לבחירת שופטים|ניתן ב=21 בפברואר 2018}} ;{{פס"ד עליון|קישור=19001220.A11|סוג=עע"מ|עותר=עמותת זכרון זאב צבי|משיב=מועצת עיריית ירושלים|ניתן ב=4 באוגוסט 2019}} ;{{פס"ד עליון|קישור=15065250.O43|סוג=בג"צ|עותר=ארגון עמק שווה |משיב=ועדת המשנה להתנגדויות של מועצת התכנון העליונה|ניתן ב=6 באוגוסט 2019}}}}.
באחד המקרים קבע שאין להתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין פלילי חוקרי שב"כ בשל טענות לעינויים במהלך חקירה של אדם פלסטיני. בפסק הדין נקבע כי תיאוריו של המתלונן את האמצעים שהופעלו נגדו לא הוכחו, וכי "האמצעים המיוחדים" שהשב"כ הודה בנקיטתם נדרשו לצורך סיכולה המיידי של "סכנה מוחשית של פגיעה בחיי אדם", ועל כן השימוש שעשו חוקריו באמצעים אלה חוסה תחת "סייג הצורך". כמו כן נדחתה בפסק הדין העתירה לביטול הנחיות בשב"כ, המאפשרות התייעצות של חוקרים עם דרגים בכירים מהם באשר להפעלת "אמצעים מיוחדים" במהלך החקירות{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17090180.J11|סוג=בג"ץ|עותר=טביש|משיב=היועץ המשפטי לממשלה|ניתן ב=26 בנובמבר 2018}}}}. בקשה לדיון נוסף על פסק הדין נדחתה בהחלטת [[נשיא בית המשפט העליון|נשיאת בית המשפט העליון]], השופטת [[אסתר חיות]]{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18091050.V03|סוג=דנג"ץ|עותר=טביש|משיב=היועץ המשפטי לממשלה|ניתן ב=25 בפברואר 2019}}}}.
|