יוסף אלרון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה
שורה 110:
השופט אלרון מקפיד להדגיש בפסיקותיו כי "בית המשפט הבוחן החלטה מינהלית אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות המינהלית אשר מופקדת על קבלת ההחלטה בשיקול דעתו שלו, ואינו מתערב בהחלטה אף אם ניתן היה לקבל החלטה טובה יותר". לשיטתו, "תפקידו של בית המשפט מתמצה בבחינת סבירות ההחלטה והליך קבלתה, באופן הבוחן האם נפלו פגמים המצדיקים את ביטולה"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=16073100.J11|סוג=עע"מ|עותר=עירית בת ים|משיב=ועדת המשנה לעררים|ניתן ב=23 באוקטובר 2018}} ; {{פס"ד עליון|קישור=18014600.J02|סוג=בג"ץ|עותר=יהודה דרורי|משיב=הוועדה לבחירת שופטים|ניתן ב=21 בפברואר 2018}} ;{{פס"ד עליון|קישור=19001220.A11|סוג=עע"מ|עותר=עמותת זכרון זאב צבי|משיב=מועצת עיריית ירושלים|ניתן ב=4 באוגוסט 2019}} ;{{פס"ד עליון|קישור=15065250.O43|סוג=בג"צ|עותר=ארגון עמק שווה |משיב=ועדת המשנה להתנגדויות של מועצת התכנון העליונה|ניתן ב=6 באוגוסט 2019}}}}.
 
במסגרת עתירה הקוראת להכריז על נבצרותו של ראש הממשלה בגין כתבי אישום שהוגשו נגדו חודשים ספורים לפני הבחירות לכנסת ה-23, קבע השופט אלרון כי:<blockquote>"בנקודת הזמן בה אנו עומדים, לא נדרשת הכרעה שיפוטית בסוגיות המשפטיות שמעוררות העתירות. כידוע, אמש אושרה בקריאה שניה ושלישית בכנסת הצעת החוק להתפזרות הכנסת העשרים ושתיים והקדמת הבחירות, התש"ף – 2019, ובעקבות זאת הודע לציבור על עריכת בחירות חדשות לכנסת העשרים ושלוש בעוד כחודשיים ומחצה. בנסיבות אלה, לנוכח עריכתן של בחירות חדשות במועד קרוב, שתוצאתן אינה ידועה, מתייתר הצורך כי בית המשפט יכריע כעת בסוגיות שמעוררות העתירות דנן"<ref>{{פס"ד עליון|קישור=19079280.J03|סוג=בג"ץ|עותר=שפיק רפול|משיב=ראש ממשלת ישראל|ניתן ב=12 בדצמבר 2019}}</ref>.</blockquote>באחד מפסקי דינו עמד השופט אלרון על שיקול הדעת הרחב המסור לרשויות התביעה בהחלטה על פתיחה בחקירה פלילית כמו בהחלטה אם להעמיד אדם לדין{{הערה|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\19\430\019\j03&fileName=19019430.J03&type=2 בג"ץ 1943/19 עמותת "חוזה חדש" נ' היועץ המשפטי לממשלה (21.3.2019)]; [https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\19\070\019\j04&fileName=19019070.J04&type=2 בג"ץ 1907/19 פלונית נ' פרקליט המדינה (25.3.2019)]; [https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\18\960\067\j07&fileName=18067960.J07&type=2 בג"ץ 6796/18 סעדי נ' המחלקה לחקירות שוטרים (14.3.2019)]; [https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\18\470\068\j06&fileName=18068470.J06&type=2 בג"ץ 6847/18 טאצ'ר-גואל נ' פרקליט המדינה (6.1.2019)]; [https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\18\160\015\j06&fileName=18015160.J06&type=2 בג"ץ 1516/18 ורקשטל נ' היועץ המשפטי לממשלה (26.6.2018).]}}.
 
באחד המקרים קבע שאין להתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין פלילי חוקרי שב"כ בשל טענות לעינויים במהלך חקירה של אדם פלסטיני. בפסק הדין נקבע כי תיאוריו של המתלונן את האמצעים שהופעלו נגדו לא הוכחו, וכי "האמצעים המיוחדים" שהשב"כ הודה בנקיטתם נדרשו לצורך סיכולה המיידי של "סכנה מוחשית של פגיעה בחיי אדם", ועל כן השימוש שעשו חוקריו באמצעים אלה חוסה תחת "סייג הצורך". כמו כן נדחתה בפסק הדין העתירה לביטול הנחיות בשב"כ, המאפשרות התייעצות של חוקרים עם דרגים בכירים מהם באשר להפעלת "אמצעים מיוחדים" במהלך החקירות{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17090180.J11|סוג=בג"ץ|עותר=טביש|משיב=היועץ המשפטי לממשלה|ניתן ב=26 בנובמבר 2018}}}}. בקשה לדיון נוסף על פסק הדין נדחתה בהחלטת [[נשיא בית המשפט העליון|נשיאת בית המשפט העליון]], השופטת [[אסתר חיות]]{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18091050.V03|סוג=דנג"ץ|עותר=טביש|משיב=היועץ המשפטי לממשלה|ניתן ב=25 בפברואר 2019}}}}.