הבדלים בין גרסאות בדף "חזית העם"

נוספו 2 בתים ,  לפני 7 חודשים
אבא אחימאיר ==> אב"א אחימאיר
מ (הוספת קטגוריה:ברית הבריונים באמצעות HotCat)
(אבא אחימאיר ==> אב"א אחימאיר)
"'''חזית העם'''" היה [[שבועון]] של [[התנועה הרוויזיוניסטית]] שהופיע במחצית הראשונה של [[שנות ה-30 של המאה ה-20]].
 
השבועון נוסד בשנת [[1931]] על ידי [[יהושע ליכטר]] ("איש ברוריה"). [[עריכה|עורכו]] הראשי היה [[יהושע השל ייבין]]. השבועון שימש כ[[ביטאון|כלי ביטוי]] לאגף הימני-קיצוני של התנועה הרוויזיוניסטית, "המקסימליסטים" בהנהגת [[אבאאב"א אחימאיר]]{{הערה|אשר חתם בין השאר בשם העט [[אבא סיקרא]]}}.
 
בתקופת קיומו של השבועון החריף המאבק בין הרוויזיוניסטים למפלגות [[העבודה|תנועת העבודה]]. בשער גיליון [[2 בדצמבר]] [[1932]] הופיע מאמרו של [[זאב ז'בוטינסקי]] "[[כן, לשבור!]]",{{הערה|1=[http://geocities.com/betar_n/ken.htm תוכן המאמר], באתר תנועת בית"ר, סניף נתניה.}} שהיה גרסה עברית למאמרו ב[[יידיש]] "[[יא, ברעכן!]]" שפורסם בעיתונות הרוויזיוניסטית בחו"ל, שבו תקף בחריפות את [[ההסתדרות הכללית]] ואת העבודה העברית המאורגנת.
ב-31 במרץ [[1933]], מספר שבועות לאחר עליית [[אדולף היטלר]] לשלטון בגרמניה, קבע העיתון כי "טרם הרע היטלר כשם שהרע סטלין לנו" והסביר את ההבדל ביחס אל ה[[נאציזם]] בין השמאל והימין: "הסוציאליסטים והדמוקרטים למיניהם סבורים שתנועת היטלר היא כולה קליפה, ואנחנו סבורים שיש בה קליפה וגם תוך. את הקליפה האנטישמית יש לזרוק, אבל לא את התוך האנטי [[מרקסיזם|מרקסיסטי]] שבו". העיתון קבע שמשום כך המלחמה בנאצים מכוונת רק נגד האנטישמיות שלהם. ז'בוטינסקי כתב לעורכי העיתון שהמאמרים על היטלר הם "נעיצת סכין בגב", "קלון" ו"זנות מילולית" ודרש להפסיק את פרסומם מיד. כעבור מספר שבועות, ב-2 ביוני 1933, כבר כתב העיתון: "המוני ירושלים העברית מזדהים עם עמדתו של ז'בוטינסקי נגד גרמניה".{{הערה|[[תום שגב]], '''[[המיליון השביעי: הישראלים והשואה]]''', 1, א, עמ' 20.}}
 
בתקופת [[רצח חיים ארלוזורוב]] (נרצח ב-[[16 ביוני]] 1933) ו[[משפט (דין)|משפט]]ם של אבאאב"א אחימאיר, [[אברהם סטבסקי]] ו[[צבי רוזנבלט]], הוטחה כלפי "חזית העם" ביקורת על ה[[הסתה]] החריפה נגד [[חיים ארלוזורוב|ארלוזורוב]], שקדמה לרצח. בין היתר הוזכר המאמר שהופיע בעיתון בבוקר יום הרצח בשם "ברית [[יוסיף סטלין|סטלין]]—[[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]]–היטלר". במאמר זה הותקף ארלוזורוב על שליחותו ל[[גרמניה הנאצית]] להצלת רכוש יהודי, ואף כונה בו בשם "הינוקא האדום".
העיתון האשים כי כבודו, זכויותיו, ביטחונו ומעמדו בעולם של העם העברי "נמכרו להיטלר בעד בצע כסף ואתנן" והצהיר כי העם היהודי "יֵדע להגיב על הנבלה הזאת".{{הערה|תום שגב, '''המיליון השביעי''', א, 1, עמ' 24.}}