יהושע השל ייבין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RimerMoshe (שיחה | תרומות) אבא אחימאיר ==> אב"א אחימאיר |
|||
שורה 26:
בשנת 1926 נולד בנו השני, [[זאב ייבין|זאב]]. ב-1928, עקב קשיי כלכלה, עזבה משפחתו את ארץ ישראל וחזרה לברלין. המשפחה חזרה לארץ ב-[[1930]], ערב [[עליית הנאצים לשלטון]].
בשנת 1928 עזב ייבין את תנועת העבודה ועבר ל[[התנועה הרוויזיוניסטית|תנועה הרוויזיוניסטית]]. בפברואר 1928, ייבין עם [[אורי צבי גרינברג]] ו[[
בשנת 1930 ייסדו, ייבין, אצ"ג ואחימאיר את "[[ברית הבריונים]]", תנועת המרי הראשונה בבריטים. הם הראשונים שהכריזו על הבריטים כעל "שלטון זר". ביוני 1933, כשנרצח [[חיים ארלוזורוב]] בחוף הים ב[[תל אביב]] הואשמו קבוצת "ברית הבריונים" ברצח. כמה מהם נעצרו וישבו ב[[בית הסוהר המרכזי בירושלים]]. ייבין ישב כארבעה חודשים בכלא (שוחרר ב-30 בנובמבר 1934), כשד"ר אב"א אחימאיר ישב כשנה במעצר.
לאחר מאסרו של ד"ר
במאמרו "אופוזיציה או תנועת שחרור" שהתפרסם בעיתון "[[חזית העם]]" מיום 26 באוגוסט 1932 כתב ייבין:
שורה 45:
בשנת 1938 הוציא לאור את ה[[מונוגרפיה]] שלו על שירת אצ"ג: "אורי צבי גרינברג משורר ומחוקק", ספר המנתח את הרעיונות היסודיים בשירת אצ"ג וקובע שבשירתו של אצ"ג גלומה תפיסה חדשה של הציונות והוא מחוקק כלים ודפוסים חדשים.
ידידות עמוקה שררה בין [[אורי צבי גרינברג|אצ"ג]] וייבין. רוב שנות שהותו של אצ"ג בארץ הוא גר בבית משפחת ייבין. ביחד סבלו מעוני, לעיתים קרובות רעבו ללחם וכן סבלו מרדיפות והחרמות של היישוב בשל רעיונותיהם. [[עליזה גרינברג]], אלמנתו של אצ"ג אמרה בראיון בשנת 1998: "הוא [אצ"ג] היה נרדף במשך שנים רבות ומשפחת ייבין שמרה עליו. כמעט תמיד גר איתם, גם ברחוב קריית-ספר, גם בחשמונאים וגם ביהודה הלוי. יחד רעבו ללחם. לולא משפחת ייבין, הוא לא היה נשאר בחיים". ייבין העריך את אצ"ג ואת עבודתו ופרסם מאמרים רבים על שיריו.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רבות אפשר לכתוב על ידידות זו בין השניים. אם יאמרו לך "קנאת סופרים", הרי שתשיב במלה אחת: "ייבין!". בתולדות התרבות ישנם כמה זוגות רוחניים. אנו נזכרים בביאליק ורבינצקי, במרכס ואנגלס, בהרצן ואוגרייב, בגיתה ושילר. רשימה זו אפשר להרחיב ולהרחיב. עוד כתוב יכתב על הידידות בין אורי-צבי גרינברג וייבין. טרם הגיעה שעתה של כתיבה זו...}}
| |||