פולין גארסיה-ויארדו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שארל גונו -> דיוק בשם
ז'ורז' סנד ==> ז'ורז' סאנד
שורה 16:
שירתה של ויארדו, שנודעה במנעד הרחב שלה ובתפקידיה הדרמטיים, נתנה השראה למלחינים כמו [[פרדריק שופן|שופן]], [[ הקטור ברליוז]], [[קאמי סן-סאנס|סן-סאנס]] ו[[ג'אקומו מאיירבר|מאיירבר]], שאת '''פידה''' באופרה שלו, "הנביא", שרה בביצוע הבכורה. מעולם לא חשבה את עצמה למלחינה, אבל למעשה חיברה שלושה קובצי מוזיקה ואף סייעה בכתיבת המוזיקה לתפקידים, שנוצרו במיוחד בשבילה. בהמשך, אחרי שפרשה מן הבימה, כתבה אופרה בשם "הקוסם האחרון".
[[קובץ:Pauline Viardot as Orphée (1860) - Holoman p496.jpg|ממוזער|פולין גארסיה-ויארדו בתפקיד אורפיאו (גלוק), 1860]]
פולין ויארדו דיברה בשטף [[צרפתית]], [[איטלקית]], [[ספרדית]], [[אנגלית]], [[גרמנית]] ו[[רוסית]] וחיברה שירים במגוון סגנונות לאומיים. הקריירה שלה נשאה אותו אל מיטב אולמות הקונצרטים ו[[בית אופרה|בתי האופרה]] ב[[אירופה]] ומשנת 1843 עד 1846 קיימה קשר קבוע עם האופרה של [[סנקט פטרבורג]] ברוסיה. הפופולריות שלה הייתה רבה כל כך, שהסופרת [[ז'ורז' סנדסאנד]] עיצבה בדמותה את גיבורת הרומן שלה משנת 1843, "קונסואלו".
 
הסופרן האנגלייה [[אדלאיד קמבל]] האזינה יחד עם ויארדו לשירתה של הסופרן האיטלקייה הגדולה [[ג'ודיטה פאסטה]], שעברה כבר בבירור את מיטב שנותיה, בקונצרט בלונדון, קמבל שאלה את ויארדו מה דעתה על קולה, וזו ענתה, "חורבה, אבל כך גם [[הסעודה האחרונה (ציור)|הסעודה האחרונה]] של [[לאונרדו דה וינצ'י|לאונרדו]]".