אלימות בבתי ספר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 43:
* קביעת מדיניות ונהלים ברורים ביחס לטיפול במקרי אלימות בבית הספר
* הכשרת מורים בנושאים הקשורים בהתמודדות עם אלימות.
 
== בישראל ==
סקר ארגון המורים שנערך בראשית שנת הלימודים של 2019 מצא ירידה של אחוז במספר הדיווחים של מורים על אלימות שהופנתה כלפיהם. עם זאת, מספר הדיווחים שנתקבלו עדיין גבוה יחסית: כ- 54% מכלל המורים בישראל חוו אלימות כזו או אחרת בשנה זו.
 
בראייה רחבה המצב היחסי של ישראל מבחינת מקרי אלימות בית ספרית מדווחים הוא לא חיובי.
 
מחקר שהתפרסם ביוני [[2019]] ונערך בקרב מדינות ה־[[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי|OECD]] דירג את ישראל כמדינה שבה שיעור האלימות במערכת החינוך גבוה פי שישה מזה שבמדינות המערב. על פי המחקר, 26% מהמורים בכיתות ז’ עד ט’ בישראל דיווחו על אלימות מילולית או איומים כלפיהם, בעוד הממוצע במדינות ה־OECD עומד על 14% בלבד. אשר לאלימות פיזית, הפערים גדולים עוד יותר: 13% בישראל לעומת 2% במדינות המערב.
 
מנשה לוי, יו”ר התאגדות מנהלי בתי הספר בישראל: התמונה הכללית, לתחושתי ולתחושת מנהלים רבים, היא של עלייה במקרי האלימות לסוגיה השונים (...). בעיקר היא בולטת בתחום הווירטואלי, רשתות חברתיות. זה מגיע לאוזנינו רק כאשר ילד מסוים או הורים פונים אלינו ואומרים: ‘שימו לב, יש עליהום על ילדה או ילד בקבוצת וואטסאפ או אינסטגרם'".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/Education/Article-715701|כותרת=האתגרים העומדים בפני מערכת החינוך: המלחמה בבריונות ובאלימות נוער|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-01-30}}</ref>
 
== ראו גם ==