איזור (תכנון ערים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
PilpelShata (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Shalom11111 (שיחה | תרומות) הרחבת הערך |
||
שורה 1:
'''הפרדת שימושים''' או: '''אִיזוּר'''{{הערה|[https://hebrew-academy.org.il/keyword/%D7%90%D6%B4%D7%96%D6%BC%D7%95%D6%BC%D7%A8 "אִיזוּר"], באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]}} (ב[[אנגלית]]: Zoning או: Single-Use Zoning) הוא תהליך חלוקת ה[[קרקע]]ות ב[[רשות מקומית]] או [[עירייה]] על פי אזורים (לדוגמה: [[מגורים]], [[תעשייה]], [[משרד]]ים, [[מסחר]]) שבהם ישנו שימוש בודד או הגבלות שונות לקרקע מסוימת. סוג האזור קובע אם ניתנת הרשאה לתכנון ופיתוח נתון, והפרדת שימושים עשויה לציין מגוון של שימושים עלילתיים על סף ותנאי שטח, גודלו וממדיו, כמו גם את צורת המבנים והבניינים, גובהם ומיקומם. מדובר בהיפוך של [[עירוב שימושים|עירוב שימושי לקרקע]] - מדיניות תכנונית לשילוב כמה שימושים ''באותו המרחב'', החל מרמת הבניין, דרך הבלוק העירוני והרחוב ועד רמת השכונה או האזור.{{הערה|שם=מגזיןשפתרחוב|עתליה רזניק, [https://www.stlanguage.com/%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D/ עירוב שימושים], מגזין שפת רחוב, 3 באוקטובר 2019}} הנחיות להפרדת שימושים נועדו להנחות צמיחה והתפתחות עירונית או אזורית על פי כללים מוגדרים,
==רקע היסטורי==
יש עדויות לכך שבוצעו סיווגים שונים לקרקעות החל מ[[העת העתיקה]]. עד ל[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]], רוב העבודות היו בבתים ולכן אזרי המגורים שימשו כמקומות עבודה, ייצור וסחר. ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] [[המאה ה-19|וה-19]], החל תהליך של מעבר מקומות העבודה למפעלים, יחד עם עלייה בצפיפות וזיהום. הדבר הוביל מעצבי מדיניות לשקול הפרדת שימושים, ובמדינות מתפתחות באירופה נאסר על תעשיות מזהמות במיוחד להיבנות במרכזי מגורים, וחלה עלייה ברגולציה. תכנון הערים ביקש לשפר את תנאי המחיה באמצעות מדיניות תכנונית של איזור, כך שהתעשיה המזהמת הורחקה מאזורי המגורים. המדיניות הפכה לרווחת בסוף המאה ה-19 והפכה לשיטת התכנון השלטת בעולם המערבי שלאחר מלחמת העולם השניה, ובמקביל הלכה והתפתחה מגמת הפרבור.{{הערה|שם=מגזיןשפתרחוב}}
==סוגים ושימושים==
קיימות מספר קטגוריות באיזורים אורבניים: מגורים, מגורים-מסחר, מסחר, תעשייה ואזורים פתוחים (כגון מגרשי ספורט ושדות תעופה). את אלו ניתן לחלק לקטגוריות נוספות, למשל סוגי שונים של אזורי מסחר - חנויות, משרדים; תעשייה - תעשייה כבדה, מחסנים (ניתן להטיל מגבלות על פליטת מזהמים, רעש וכו'); מגורים - ארעיים (בתי מלון, מוטלים) או קבועים (בתי מגורים). פעולות של איזור יכולות לכלול רגולציה של פעילויות המותרות במקום, סוג הבנייה המותרת (בתים פרטיים, [[רב-קומות|רבי קומות]]), גובה הבניינים, צפיפותם, הנחיות ליצירת מקומות חנייה ועוד. תהליך האיזור עושה שימוש ב[[תכנון שימושי קרקע]] לצורכי [[תכנון ערים ואזורים]]. שטחי קרקע מחולקים על ידי רשויות לאזורים שבתוכם מותרים שימושים שונים. לפיכך הפרדת שימושים היא גם טכניקה של תכנון השימוש בקרקע בתור כלי לתכנון עירוני. המילה נגזרת מהפרקטיקה של "ייעוד שטח מסוים" בכדי לערוך מיפוי המסדיר את השימוש, הצורה, העיצוב והתאימות של פיתוחו. מבחינה חוקית, תכנית זו מיושמת בדרך כלל כחוק עזר בהליכים המתאימים.
טענות בעד מדיניות של איזור עומדות על כך שתהליך זה שומר על האינטרסים השכונתיים, שומר על [[אופי]] השכונות (למשל, מניעת עלייה בצפיפות או הפיכת אזורי מגורים לאזורי מסחר), תוך מקסום הרווחה הכללית ושמירה על משאבים/מוסדות.{{הערה| Karkkainen, Bradley C. (2018) "[https://ir.law.fsu.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1133&context=jluel Zoning: A Reply to Critics]," Florida State University Journal of Land Use and Environmental Law: Vol. 10}} הדבר אמור להגן על תושבי שכונות, שרשאים להחליט אם להקל בהגבלות ולהעניק פיצויים כשנדרש. מבקרי הגישה טוענים לפגיעה ב[[הון חברתי|הון החברתי]], לריחוק מקומות עבודה וכתוצאה מכך לשהייה וזמן רב בדרכים, מאחר שיש לעבור מרחק רב על מנת להגיע למקומות - בין אם מדובר בעבודה או בילוי.{{הערה|[https://tlv1.co.il/2008/01/20/444/ "על הפרדת שימושים"], מאמר מאת ד"ר יואב לרמן באתר "עוד בלוג תל אביבי", 20 בינואר 2008}}
==ראו גם==
* [[עירוב שימושים]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עיצוב עירוני]]
| |||