תומאס הובס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגית: תו כיווניות מפורש
שורה 31:
בשנת [[1620]] החל הובס לעבוד על תרגום של "[[תולדות המלחמה הפלופונסית]]" מאת [[תוקידידס]], אותו פרסם בשנת [[1629]]. זה היה התרגום הראשון מ[[יוונית עתיקה]] ל[[אנגלית]] והוא התקבל בהתלהבות באנגליה. בחיבור האוטוביוגרפי הלירי שכתב הובס לפני מותו, הצהיר שתוקידידס היה ההיסטוריון האהוב עליו בשל יכולתו להראות את חולשותיה של ה[[דמוקרטיה]].
 
הרוזן קוונדיש הראשון מת בשנת 1626 ושלוש שניםושנתיים אחר כך מת גם בנו, הרוזן ויליאם קוונדיש השני. הובס נסע ל[[ז'נבה]] כחונכו של בן עשירים אחר, שם גילה עניין מיוחד ב[[גאומטריה אוקלידית|גאומטריה האוקלידית]]. עם חזרתו לאנגליה התמנה הובס לחונכו של הרוזן קוונדיש השלישי. הובס בילה חלק ניכר מזמנו בלימודי [[מתמטיקה]] ויצא עם חניכו לשני ביקורים ארוכים ב[[פריז]]. בפריז ובאנגליה התרועע עם קבוצות שונות של אנשי מדע ורוח, אשר תרמו לעיצוב גישתו המדעית והפוליטית. הוא התקרב במיוחד לפילוסוף והמדען רוברט פיין. כמו כן גילה התלהבות מגישתו של האב [[מרן מרסן]], אותו תיאר כמי שסביב צירו סובבים כל כוכבי המדע בעולם.{{הערה|Quentin Skinner. '''Hobbes and Republican Freedom''' (Cambridge: Cambridge University Press), pp. 14.}} בנוסף, התרועע הובס עם קבוצה של פילוסופים [[הכנסייה האנגליקנית|אנגליקנים]] (Great Tew Circle) שביקשו לפתח תורה אנגליקנית הנשענת על כללים רציונליים.{{הערה|Noel Malcolm, "A Summary Biography of Hobbes", '''Aspects of Hobbes''', Oxford: Oxford University Press, pp. 10.}}
 
עם שובו מפריז לאנגליה באוקטובר [[1636]], החל הובס להקדיש את מרצו לכתיבה פילוסופית ומדעית. בין השאר, הוא כתב [[מסה (חיבור עיוני)|מסה]] ב[[לטינית]], שעסקה ב[[אופטיקה]]. בבסיס תורתו של הובס עמדה גישה מכניסטית-מטריאלית ולכן הוא גילה עניין מיוחד בתורתו של [[דקארט]], עליה כתב ביקורת ראשונה בשנת [[1637]] ושנייה ב-[[1641]]. חילופי המכתבים בין שני הפילוסופים לא היו נעימים וכללו האשמות הדדיות ב[[גניבה ספרותית]].{{הערה|Noel Malcolm, A Summary Biography of Hobbes, Aspects of Hobbes, Oxford University Press, 2002, pp. 14}} בביקורותיו טען הובס נגד ה[[דואליזם]] בתורתו של דקארט והאשים אותו, שגישתו עודנה נטועה בגישה ה[[סכולסטיקה|סכולסטית]].