סרטן המעי הגס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה קלה של פרק הפתיח - הנכם מוזמנים לסקור כולל במצב קריאה רגיל; לדעתי הרבה יותר נוח לקרוא את הפתיח כעת. בברכה. |
קידוד קישורים, החלפות (לעיתים) |
||
שורה 14:
|Mesh=
}}
'''סרטן המעי הגס''' (ב[[אנגלית]]: '''Colorectal Cancer''') היא [[מחלה]] הכוללת גידולים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] ב[[המעי הגס|מעי הגס]], ב[[חלחולת]] ([[סרטן הרקטום]]) וב[[תוספתן]].
זהו סוג הסרטן השלישי בשכיחותו, והשני ב[[גורמי תמותה|גורמי המוות]] הסרטניים בעולם המערבי. סרטן המעי הגס הוא אחת ממחלות הסרטן הנפוצות והקטלניות בישראל.
לפי סברה נפוצה, גידולים סרטניים במעי הגס מקורם לרוב ב[[פוליפ (רפואה)|פוליפים]] אדנומטיים במעי הגס; גידולים אלה שפירים בדרך כלל, אך כמה מהם עלולים להיעשות ממאירים עם הזמן.
המחלה מאובחנת באמצעות [[קולונוסקופיה]], בדיקה פולשנית של המעי הגס דרך החלחולת. הטיפול הוא
באמצעות מודעות ואורח חיים בריא ניתן להקטין את הסיכוי לחלות; [[גילוי מוקדם]] של המחלה ותרופות חדשות מקטינים את סיכויי הסיבוכיות והתמותה.
==תסמינים==
שורה 28:
לעיתים קרובות החולה לא ירגיש שום תסמין. זו אחת הסיבות לכך שארגונים רפואיים רבים ממליצים על סריקה תקופתית אחר המחלה על ידי ביצוע בדיקת [[דם סמוי בצואה]] וקולונוסקופיה. כאשר יש תסמינים, הם תלויים באזור הפגיעה. באופן כללי, ככל שהגידול קרוב יותר לאזור [[פי הטבעת]], יש יותר תסמיני-מעי כגון:
* שינויים בהרגלי היציאות:
** שינוי בתדירות ([[שלשול]] או [[עצירות]])
** שינוי באיכות ה[[צואה]]
** שינוי בעקביות הצואה
שורה 39:
* כאבי בטן לא מוסברים
* אנמיה
במקרה שהגידול הוא במעי הגס הימני, שהוא רחב יותר מהמעי הגס השמאלי ולכן יותר קשה לחסום אותו, יש פחות מצבים של חסימות ויותר דימומים ואנמיה.
גידול במעי הגס השמאלי גורם לשינוי בהרגלי היציאה עד כדי חסימה, כיוון שהמעי הגס השמאלי צר יותר ולא גמיש. גם כאן ניתן למצוא אנמיה.
בגידול ברקטום ניתן לראות דם אדום בהיר בבדיקה רקטלית, ולכן קשה להפריד באבחנה בין סרטן לבין טחורים.
לסיכום: הסימפטומים העיקריים של סרטן המעי הגס הם ירידה בתיאבון ובמשקל, דימום, שינויים ביציאות, וכאבי בטן בשלב מאוחר.
שורה 47:
* גיל: עם העלייה בגיל יש עליה בסיכון לסרטן המעי הגס, ומגיל 50 העלייה ליניארית. 80 אחוז מהחולים הם מעל לגיל 60.
* מיקום גאוגרפי: במדינות מערביות יש סיכוי גדול יותר לחלות במחלה מאשר במדינות אסיה ואפריקה.
* הימצאות פוליפ: באופן כללי, ברירית המעי הגס יש התחדשות של תאים. בשלב מסוים, אצל חלק מהאנשים, יש שינוי בתא אחד- מדובר בשינוי ראשוני שפיר, כאשר הרירית נראית תקינה מבחינה מקרוסקופית. התא הזה מתחלק ומתרחשת בו התמרה שנייה, שגם היא שפירה, אולם היא יוצרת פוליפ שניתן לראות (גידול שפיר). פוליפ זה יכול להישאר שנים בגודלו המקורי אולם בחלק מהמקרים אחד מהתאים עלול לעבור התמרה ממאירה והפוליפ הופך לגידול ממאיר. על כן, פוליפים במעי הגס הם בעלי נטייה להתפתח לגידולים.
* היסטוריה משפחתית: באופן כללי, אם ידוע על סרטן מעי הגס במשפחה הסיכון עולה לחלות בסרטן המעי הגס. ישנם סוגי סרטן במעי הגס שהם כתוצאה ממחלות גנטיות – כך למשל, [[פוליפוזיס משפחתית]] היא [[מחלה גנטית]] המורשת אוטוזומלית דומיננטית ללוקים במחלה יש פגם כרומוזמלי בגן APC{{דרושה הבהרה}}. הם נולדים עם קולון תקין אולם בעשור השני לחייהם מפתחים מאות פוליפים במעי הגס (דרושים 100 לאבחנה). עם השנים מתפתח באחד מהפוליפים סרטן המעי הגס. בכמעט 100% מהחולים יתפתח סרטן המעי הגס עד גיל 40, אלא אם הם יטופלו באופן מניעתי (למשל, על ידי כריתת המעי הגס בעשורים הראשונים לחיים). בנוסף, תסמונת HNPCC היא תסמונת נוספת המאופיינת בכך שהתאים במעי הגס מתחלקים כל הזמן אולם ללא בקרת טעויות- וכך יש נטייה ליצור סרטנים שונים כולל סרטן המעי הגס.
* מחלות מעי דלקתיות (קרוהן, קוליטיס כיבית), IBD: שכיחות מקרי סרטן המעי הגס גבוהה יותר אצל אנשים החולים בקרוהן או בקוליטיס כיבית.
* גורמים אחרים: אכילת בשר מעובד או בשר אדום, וגורמים סביבתיים אחרים
==אבחנה==
[[קובץ:Colorectal cancer endo 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה אנדוסקופית של גידול סרטני במעי העקול.]]
בירור סרטן המעי הגס נעשה על ידי בדיקת [[קולונוסקופיה]].
ניתן לערוך גם בירור חלקי על ידי רקטוסקופיה, המגיע עד אמצע הסיגמא, לאורך
בבדיקות דם ניתן לראות מהי רמת ההמוגלובין (לצורך בירור אנמיה), רמות CEA (מרקר גידולי אשר עולה בגידול במעי הגס אולם גם בגידולים אחרים, לא מדד אבחוני טוב אלא משמש למעקב), תפקודי כבד- היות שסרטן המעי הגס שולח גרורות באופן שכיח לכבד.
דרכים נוספות לאבחן סרטן המעי הגס:
'''סיגמואידוסקופיה'''- בדיקה המסוגלת לאבחן 80%-70% ממקרי סרטן המעי הגס. היא פשוטה יותר מקולונוסקופיה בהכנה אליה בכך שהיא דורשת שימוש בכדורים משלשלים ובחוקן בלבד, עם זאת הבדיקה בודקת רק את 60 הס"מ האחרונים של המעי.
'''חוקן בריום עם קונטרסט כפול'''- כמעט לא בשימוש. בעבר זו הייתה הבדיקה השכיחה ביותר- למעשה, לא רואים את המעי הגס עצמו אלא את החלל שבתוכו; במקרה שיש גידול, ניתן לראות פגם במילוי, הוא נראה כמו "ליבת תפוח" (apple core) כתוצאה מההיצרות של הגידול.
'''[[קולונוסקופיה וירטואלית]]'''- מדובר באותה הכנה כמו קולונסקופיה- משלשלים ודיאטה. הבדיקה טובה לצורך סקירה בלבד כי לא ניתן לקחת ביופסיות, ואם יש חשד גבוה לפוליפ ממאיר יש לערוך קולונוסקופיה רגילה. חיסרון נוסף הוא בקרינה (CT). היתרון הוא בכך שיש גם CT של הבטן עם ממצאים מחוץ למעיים עצמם.
'''US טרנס רקטלי'''- ניתן לזהות גידול, חדירה שלו, ובלוטות לימפה. הבדיקה אורכת כרבע שעה.
'''MRI'''- הבדיקה המדויקת והאמינה ביותר, מבחינת אנטומיה של המעי הגס ועומק החדירה של הגידול- החיסרון בה הוא עלותה הגבוהה.
==טיפול==
בחלק
===טיפול תרופתי===
שורה 76:
===טיפול ניתוחי===
באופן כללי, יש לכרות את המקטע עם הגידול, לדאוג לסגירת הניקוז הלימפטי, לזהות ולסתום את המוצא של העורק שמספק את החלק של המעי הגס מהעורק המזנטרי בלבד, ולדאוג לכך ששולי הניתוח יהיו חופשיים (כלומר ללא פריצה של הגידול,
==מניעה==
רוב המקרים של סרטן המעי הגס ניתנים למניעה על ידי הגברת המעקב, אורח חיים משופר, וככל הנראה, דיאטה המכילה חומרים המספקים הגנה כימית:
* '''מעקב''': רוב מקרי סרטן המעי הגס נגרמים בעקבות גידולים שפירים (adenomatous polyps). ניתן לגלות ולהסיר גידולים אלו בעת ביצוע קולונוסקופיה. מחקרים מראים כי פרוצדורה זו תקטין את הסיכון למוות מסרטן זה ב-80% אם מתחילים לבצע אותה בגיל 50, כל 5 או 10 שנים{{הערה|1=Winawer SJ, Zauber AG, Ho MN, O'Brien MJ, Gottlieb LS, Sternberg SS, Waye JD, Schapiro M, Bond JH, Panish JF, Ackroyd F, Shike M, Kurtz RC, Hornsby-Lewis L, Gerdes H, Stewart ET, The National Polyp Study Workgroup. ''Prevention of colorectal cancer by colonoscopic polypectomy.'' [[N Engl J Med]] 1993;329:1977-81. {{PMID|8247072}}.}}.{{ש}}
* '''אורח חיים''': השוואה של מקרי סרטן המעי הגס בין מדינות שונות מצביעה באופן מובהק שהעדר פעילות, אכילת יתר (כלומר צריכה של קלוריות מרובות), ואולי גם דיאטה עשירה בבשר (אדום או מעובד) יכולה להגדיל את הסיכון לסרטן המעי הגס{{הערה|1=Chao A, Thun MJ, Connell CJ, McCullough ML, Jacobs EJ, Flanders WD, Rodriguez C, Sinha R, Calle EE. ''Meat consumption and risk of colorectal cancer.'' JAMA 2005;293:172-82. {{PMID|15644544}}.}}. ולעומת זאת, [[פעילות גופנית]], ואכילה של הרבה [[פירות]] ו[[ירקות]] מקטינה את הסיכון לסרטן, כנראה היות שהם מכילים פיטו-כימיקלים (phytochemicals) מגינים – חומרים שמקורם בצמחים המספקים הגנה כימית, כגון נוגדי חימצון. אכילת תפוחים שלמים, כולל הקליפה, מספקת יתרונות כלשהם למניעת סרטן{{הערה|1=Liu RH ''et al'', ''Phytochemicals in apples are found to provide anticancer and anti-oxidant benefits.'' [http://www.news.cornell.edu/releases/June00/AntiCancerApple.bpf.html קישור].}}. לפיכך, שינויים בהרגלי החיים יכולים להקטין את הסיכון של סרטן המעי הגס ב-60–80 אחוז{{הערה|1=Cummings JH, Bingham SA. ''Diet and the prevention of cancer.'' [[British Medical Journal|BMJ]] 1998;317:1636-40. [http://bmj.bmjjournals.com/ הטקסט המלא]. {{PMID|9848907}}.}}.{{ש}}
שורה 86 ⟵ 85:
==בישראל==
בישראל סרטן המעי הגס הוא סוג הסרטן השני בשכיחותו (אחרי [[סרטן השד]]). מדי שנה מתגלים בין 3,200 ל-3,600 מקרים חדשים. מבין המדינות המפותחות, ישראל נמצאת במקום הראשון בשיעור התחלואה במחלה בקרב נשים ובמקום השלישי בקרב גברים.
על פי מחקר משנת 2007 מטעם רישום הסרטן הלאומי ב[[משרד הבריאות]], הסיכון של צאצאים של חולי סרטן המעי הגס לחלות במחלה גבוה פי 2.1 בקרב גברים ופי 2.15 בקרב נשים. המחקר, שנערך על ידי ד"ר מיכה ברחנא, רשם הסרטן הלאומי, ועל ידי אירנה ליפשיץ ורחל אלון, מצא עוד כי הסיכון גדול יותר לבנים כאשר האם חולה ולבנות כאשר האב חולה. באוכלוסייה היהודית הגברת הסיכון עמדה על פי 2.02 ואילו בקרב האוכלוסייה הערבית הסיכון היה גבוה פי 3.14{{הערה|{{ynet|מיטל יסעור בית-אור|דור שני לחולי סרטן המעי הגס - בסיכון כפול למחלה|3369785|26 בפברואר 2007}}}}.
[[קובץ:אלון אסף3.JPG|שמאל|ממוזער|300px|[[אסף אלון]], מנהיג שביתת הרעב של חולי סרטן המעי הגס ב-[[2006]], פוגש את שר הבריאות, [[יעקב בן יזרי]], באתר ההפגנה.]]
סרטן המעי הגס הוא השני מסוגי ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]] הקטלניים ביותר בישראל, ובשנת 2012 מתו ממנו 1,342 בני אדם. על פי נתוני רשם הסרטן הלאומי בישראל מאובחנים מדי יום
הירידה משנת 2001 לכלל האוכלוסייה היא כ-25% ולקבוצות הגיל של 55–64 שנים ירידה ב-52% ולקבוצת הגיל 65–74 שנים ירידה ב-44% בתמותה (מקור –דו"ח [[משרד הבריאות]] 12-201
מחקר של משרד הבריאות הצביע שהסיכון בקרב עולים משנות התשעים גבוה בכ-30 אחוזים בהשוואה לעולים ותיקים. יש מגמת ירידה בתמותה מקרב אוכלוסיית החולים.
ניתן לייחס את השיפור המתמשך בתחלואה ובתמותה בישראל מסרטן המעי הגס לעליה המשמעותית במודעות הציבור לבדיקות המניעה. [[צו מניעה (קמפיין)|עמותת 'צו מניעה']] פועלת כבר שנים בהתנדבות להעלאת המודעות הציבורית לבדיקות השונות ומגיעה לכל שכבת האוכלוסייה כדי לסייע לציבור להתגבר על החסמים הפסיכולוגיים. בנוסף, בעקבות הדרישה של העמותה מאשרות כל הקופות לכל המבוטחים הבריאים שמבקשים לעבור בדיקת [[קולונוסקופיה]] כבדיקת סיקור ללא תסמינים מוקדמים.
על פי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל, שפורסם בדצמבר 2018, בשנת 2017 כ-63% מקהל היעד, נשים וגברים בגילאי 50–75 שנים, עברו בדיקות סיקור שכללו בדיקת [[קולונוסקופיה]] בעשר השנים האחרונות או בדיקת [[דם סמוי בצואה]] בשנה האחרונה{{הערה|[https://www.israelhealthindicators.org/TableOfMeasures/
==ראו גם==
שורה 105 ⟵ 107:
* [http://www.shamir-med.org שמיר - מידע רפואי לתועלת הציבור על סרטן המעי הגס]
* {{ynet|ד"ר איתי גל|תקווה לחולי סרטן המעי: תרופה מאריכת חיים|4277046|12 בספטמבר 2012}}
*
* [http://www.tasmc.org.il/Articles/Oncology/Pages/large-intestine-cancer-research.aspx מחקר בנושא סרטן המעי הגס], אתר המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי
* דן אבן, [http://www.haaretz.co.il/1.1191472 דו"ח: עולים ארצה משנות התשעים בסיכון מוגבר לסרטן המעי הגס], [[הארץ]] 2.3.2010
* אלה הר-נוי, [http://www.camoni.co.il/index.php?idr=400&p=208990 ביספוספונטים מפחיתים סיכון לסרטן המעי הגס]
* {{מרק|עמ' 553-554}}
* [http://colopro.co.il/
==הערות שוליים==
| |||