חלבון – הבדלי גרסאות

== מבנה מרחבי של חלבון ==

[[קובץ:ProteinStructures.gif|שמאל|ממוזער|250px|היררכיית מבנה החלבון]]

תפקוד החלבון תלוי מאוד בחוזקת המבנה שלו, ומבנה זה מתקבל על ידי המערך המדויק של [[חומצות האמינו]] המרכיבות אותו. כל חלבון מתקפל במרחב לצורה תלת-ממדית, כתוצאה מ[[קשר כימי|קשרים כימיים]] בין חומצות האמינו השונות. כמו כן, קיימים גם [[מתחם בקיפול חלבון|מתחמים בקיפול חלבון]] אשר מהווים חלוקה נוספת של החלבונים. אלה הם יחידות [[פפטיד|פוליפפטידיות]] המתקפלות באופן עצמאי, ללא קשר לקונטקסט החלבוני בו הן נמצאות. למרבית המתחמים חשיבות פונקציונלית או מבנית לתפקוד החלבון. כמו כן, למתחמים בקיפול חלבון יש חשיבות רבה בתיווך [[אינטראקציית חלבון חלבון|אינטראקציות בין חלבונים]]. את מבנה החלבון מחלקים לארבע רמות בסיסיות:

*'''[[מבנה ראשוני]]''': זהו מבנה קווי פשוט, הבנוי אך ורק מה[[קשר פפטידי|קשר הפפטידי]] בין חומצות האמינו, ומקשרים די סולפידים. לכל חלבון יש מבנה ראשוני, המוגדר על ידי סדרת ה[[זווית דו-מישור#זוויות דו-מישוריות במולקולות ביולוגיות|זוויות הדו-מישוריות]] לאורך השרשרת. [[אפקט סטרי|הפרעות מרחביות]] הדדיות בין חומצות אמינו שכנות מאלצות את מרבית הזוויות בחלבון לתחומים זוויתיים מוגבלים, המיוצגים ב[[דיאגרמת ראמהצ'אנדרן]].<gallery mode="nolines" widths="200" heights="200">

 

קיימים מספר מבנים שניוניים אחרים, אך אלו פחות נפוצים. כמו כן, לעיתים מקטעי חלבון אינם מאמצים [[מבנה שניוני]] אלא מאמצים מבנה בלתי מאורגן (Disordered Region).

*'''[[מבנה שלישוני]]''': זהו המבנה התלת-ממדי הכולל שמקנה לחלבון את היכולת לבצע תפקיד ספציפי בתא. הפרעה או פגם ביצירת מבנה זה יפגמו בהכרח בפעולת החלבון. פגיעה בפעילות חלבון על ידי חשיפתו לגורם ממס ([[דטרגנט]]) נקראת [[דנטורציה]]. המבנה השלישוני נוצר ממספר סוגים של קשרים כימיים:

**{{עוגן|קשר דיסולפידי}} '''קשרי [[גופרית]] (S-S)''': [[קשר קוולנטי|קשרים קוולנטיים]] הנוצרים רק בנוכחות חומצת האמינו [[ציסטאין]], המכילה [[אטום]] גופרית בקצה קבוצת ה-R. קשרי S-S מכונים '''[[קשר דיסולפידי|קשרים דיסולפידיים]]''' (מהמילה '''Sulphide''', "גופרי").