יונה סאלק – הבדלי גרסאות

סאלק הצליח לפתח [[חיסון נגד מחלת שיתוק ילדים]]. זריקת החיסון שפיתח סאלק [[ניסויים בבעלי חיים|נוסתה]] לראשונה ב[[קופים]] ולאחר מכן בחולים במכון ווטסון שכבר לקו בשיתוק כתוצאה מפוליו. לאחר מכן ניתן התרכיב ל[[מתנדב]]ים בריאים, לרבות סאלק, אנשי צוות המעבדה, אשתו וילדיהם. המתנדבים פיתחו [[נוגדנים]] כנגד הפוליו ואיש מהם לא סבל מתגובה שלילית לחיסון. על מנת לזכות באמון הציבור, הכריז סאלק כי אשתו ושלושת בניו היו מבין המתנדבים הראשונים לניסוי, וכי הוא אישית יהיה אחראי על כל תוצאה של הניסוי. במהלך השנים [[1952]] עד [[1955]] בדק סאלק את החיסון על כמיליון ילדים. כל משתתפי הניסוי פיתחו נוגדנים כנגד פוליו, ואיש מהם לא פיתח תסמינים מסוכנים. החיסון הוכרז כבטוח לשימוש ב-[[12 באפריל]] 1955, יום השנה למותו של רוזוולט.

 

 

סאלק החליט שלא לרשום [[פטנט]] על החיסון שלו אלא לשחרר אותו ל[[נחלת הכלל]]. כאשר נשאל בבעלות מי הפטנט לחיסון, השיב: "אין פטנט. אפשר לרשום פטנט על השמש?" סאלק ערך קמפיין עבור הפיכת החיסון לחיסון חובה, בטענתו כי בריאות הציבור היא עניין של "מחויבות מוסרית". והחיסון הופץ במהירות ברחבי ארצות הברית ולאחר מכן ברחבי העולם כולו. במהלך העשורים הבאים, מוגרה מחלת הפוליו בשיטתיות ברחבי העולם, למעט מספר מדינות שהתנגדו לחיסון, כגון [[ניגריה]] ו[[הודו]].