משתמש:קפדניקו/טיוטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2:
'''צְבָאוֹת''' (לפעמים נהגה בפי מאמינים '''צְבָקוֹת''') הוא כינוי ל[[אלוהים]] ב[[יהדות]]. הכינוי מופיע ב[[נביאים]] וב[[כתובים]] החל מ[[ספר שמואל]]. בכל הופעותיו במקרא הוא לא מופיע בפני עצמו אלא כתוספת לשמות [[יהוה]], אלוהים או אדוני.
==במקרא==
הכינוי צבאות מופיע לראשונה בתחילת ספר שמואל, ובסך הכל מופיע 273 פעמים בתנ"ך בצירופים: יְהוָה צְבָאֹות (242), יהוָה אֱלֹהֵי צְבָאֹות (12), יהוָה אֱלֹהֵי הַצְּבָאֹות (1), אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות (11), אֲדֹנָי יְהוִה אֱלֹהֵי הַצְּבָאֹות (1), יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאֹות (4), אֱלֹהִים צְבָאֹות (2). לפי פרשנויות בודדות הכינוי מופיע גם בפני עצמו מספר פעמים.{{הערה|[[תרגום יונתן]] ל[[שיר השירים]] מפרש את הפסוק הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת ({{תנ"ך|שיר השירים|ב|ז}}) כשם קודש ולא כפירוש המקובל – נקבות ה[[צבי]]. גם את הפסוק מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן ({{תנ"ך|תהילים|סח|יג}}) יש שפירשו ככינוי לאלוהים, ראו פירוש 'עיטור סופרים' ל[[מסכת סופרים]] {{היברובוקס||פרק ד' הלכה ב'|20355|עמוד=25}}}} הכינוי אינו מופיע כלל ב[[חמישה חומשי תורה]] ובספרים [[ספר יהושע|יהושע]] ו[[ספר שופטים|שופטים]], לדעת [[חוקר המקרא]] [[אלכסנדר רופא]] מדובר בתוצאה של מחיקה מגמתית של מאמינים שהסתייגו מהכינוי, לדעת [[יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)|יואל אליצור]] הסיבה היא התפתחות טבעית של האמונה והתיאולוגיה היהודית.{{הערה|{{אקדמיה|[[יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)|יואל אליצור]]|'''שמות האל ותאריכי כתיבת ספרי המקרא'''|27330839|בתוך "בעיני אלוהים ואדם – האדם המאמין ומחקר המקרא" עמודים 401–403}}}}
 
 
==משמעות==
שורה 24 ⟵ 25:
[[:קטגוריה:שמות של אלוהים ביהדות]]
[[en:Names of God in Judaism#Tzevaot]]
 
 
 
 
 
השם 'צבאות' ככינוי לאלהים הוא מהמאפיינים המובהקים של לשון המקרא. הוא נזכר 285 פעמים
במקרא, על פי רוב בצירוף 'ה' צבאות', וכעשרים פעם בצירוף 'ה' אלוהי )ה(צבאות'. 'ה' צבאות'
משמש ככינוי לאלוהי ישראל בספרי שמואל ומלכים ובמזמורי תהלים. רוב הנביאים משתמשים
בו רבות )למעט יחזקאל, יואל, עובדיה ויונה( מראשית תקופת הנבואה ועד מלאכי, וקשה לחשוב
על היגד דתי בתנ"ך בלי 'ה' צבאות'.
והנה הפתעה: אין 'ה' צבאות' לפני שמואל א' פרק א': "ועלה האיש ההוא מימים ימימה
להשתחות ולזבח לה' צבאות בשלה"; "ותדר נדר ותאמר ה' צבאות אם ראה תראה בעני אמתך".
חז"ל הכירו בכך ואמרו: "מיום שנברא העולם לא היה אדם שקראו להקב"ה צבאות עד שבאת חנה"
)ברכות לא:(. ר' יוסי )שבועות לה:( אף סובר מפני כך ש'צבאות' אינו אחד משמות הקודש שאינם
נמחקים ולדעתו זוהי צורת סמיכות ה' אלוהי צבאות ישראל, שנאמר "והוצאתי את צבאותי את עמי
בני ישראל מארץ מצרים". חכמי התלמוד לא קיבלו את דעתו: "אמר שמואל אין הלכה כר' יוסי".
הסיבה ברורה: בכל ספרי הנביאים החל מספר שמואל ובמזמורי תהלים 'צבאות' הוא שם שמים.
החוקרים הביקורתיים המאמינים שספרי התורה, יהושע ושופטים נכתבו במאוחר, בתקופת
המלוכה או אף בראשית ימי בית שני, צריכים להשיב על השאלה, איך ייתכן ש'ה' צבאות' נעדר
באופן מוחלט מכל הספרים שלפני ספר שמואל? אילו כתב מישהו את סיפור עבד אברהם ההולך
לחרן בתקופת הנביאים האחרונים, מדוע לא כתב "ואשביעך בה' צבאות אשר לא תקח אשה לבני
מבנות הכנעני"? אילו כתב מישהו את ספר דברים בימי יאשיהו מדוע לא כתב "כי ה' צבאות הוא
אלוהי האלהים ואדני האדונים"? מדוע לא כתוב ביהושע כב "ה' צבאות הוא יודע וישראל הוא
ידע, אם במרד ואם במעל אל תושיענו היום הזה"? מדוע כתוב בשירת הים "ה' שמו" ולא "ה'
צבאות שמו" )צירוף נפוץ בספרי הנביאים(?
אין זאת אלא שלפנינו התפתחות טבעית, מושג שנוצר בזמן שנכתב ספר שמואל או מעט לפני
כן, צירוף שלא היה קיים בעברית בזמן שנכתבו חמישה חומשי התורה, יהושע ושופטים.
בפשטות, רק סדר הדברים שבו מציג המקרא את עצמו, יכול להסביר את תפוצתו של השם
'צבאות'.
9 הוצגה הבעיה במלוא חריפותה אבל מיד
במאמר של אלכסנדר רופא שהתפרסם לאחרונה,
הוצבה האקסיומה: "ניתן לדחות על הסף את ההסבר השמרני לפיו הכינוי צבאות נכנס לשימוש
בסוף תקופת השופטים. התעודות הכתובות על ראשית ישראל רחוקות מלהיות בנות זמנם של
האירועים, ורובן חוברו בין המאה העשירית למאה הרביעית לספירה".10 מהו אם כן הפתרון?
רופא סובר שבדורות מאוחרים הסתייגו מבחינה תיאולוגית מהשם 'צבאות' שפירושו המקורי היה
קשור לצבא השמים והיה בו ממד סינקרטיסטי. המצב שלפנינו הוא תוצאה של פעולת עריכה
טהרנית שביערה את 'צבאות' לגמרי מחמישה חומשי התורה, יהושע ושופטים. זֵכר לדבר הוא
מוצא בהשמטת 'צבאות' בכמה מקרים בהעתקות של ספר שמואל בדברי הימים, וכן בהמעטה
משמעותית של היקרויות 'צבאות' בגרסת השבעים וקומראן של ירמיהו )שלדעתו היא בדרך
כלל משנית ביחס לנוסח המסורה(. ואולם אין הוא מסביר בצורה משכנעת למה הופעלה העריכה
ההחלטית דווקא על החומש, יהושע ושופטים ולא על שאר הספרים, ולמה לא נעקרו באותה
החלטיות פסוקים קשים לעיכול מבחינה תיאולוגית כמו "מי כמוך באלים ה'". במיוחד קשה מאוד
שמואל ועד מלאכי, כפי שמציין רופא עצמו.11 להסביר את הטוטאליות של התופעה — אפס היקרויות עד שמואל לעומת 285 מראשית ספר
9 א' רופא, 'השם ה' צבאות והמהדורה הקצרה של ספר ירמיהו', מועד כא )תשע"ג(, עמ' 18-31 .אני מודה לקורא
מטעם המערכת שהסב את תשומת לבי למאמר חשוב זה.
10 שם, עמ' 21.
11" כל הבקיא במלאכת העריכה יודע היטב כמה קשה לבצע אותה בשלמות. לפיכך, אין פלא שרוב פעולות העריכה
במקרא אינן מושלמות"; שם, עמ' 30.