בוסרה – הבדלי גרסאות

העיר שימשה כ[[עיר בירה|בירתה]] של ה[[פרובינקיה]] ה[[האימפריה הרומית|רומית]] [[ערביה (פרובינקיה)|ערביה]], והיוותה במהלך השנים מרכז דתי חשוב ותחנה בדרכם של [[חג'|עולי הרגל]] ל[[מכה]]. מהעיר, שבה התגוררו בעבר כ-80,000 איש, נותר כיום [[כפר]], שהוכרז בשנת [[1980]] כ[[אתר מורשת עולמית]] בזכות ה[[תיאטרון]] ה[[האימפריה הרומית|רומי]] מראשית [[המאה ה-2]] שהוקף ב[[מצודה]] [[ערבים|ערבית]]. עוד השתמרו במקום שרידיהם של מבנים מהתקופה הנוצרית המוקדמת ושל מספר [[מסגד]]ים. בשנת [[2013]] הכריז ארגון אונסק"ו על בוסרה ועל כל אתרי המורשת העולמית בסוריה כאתרים הנתונים בסיכון. בבמהלך [[תקופת התלמוד]] התקיימה בעיר קהילה [[יהודים|יהודית]] גדולה, והיא נזכרת רבות במקורותבכתבי [[חז"ל]].

העיר נזכרת רבות במקורותבכתבי [[חז"ל]] מ[[תקופת התלמוד]] כעיר שהתקיימה בה קהילה יהודית גדולה, תחת השם '''בוצרה'''. בין חכמי העיר נמנו בין היתר [[רבי יונה בוצרייא]] ורבי תנחום בוצרייא{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת כלאיים|כלאיים]], פ"ג ה"א.}}, ונהגו לפקוד אותה [[אמורא|אמוראים]] [[ארץ ישראל|ארצישראליים]] רבים.

בהתאם ל[[ברייתא דתחומין]], תחום [[ארץ ישראל]] לעניין [[מצוות התלויות בארץ]] הגיע במזרחו עד העיר בוצרה וחבל [[טרכון]]{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שביעית|שביעית]], פ"ו ה"א.}}. עם זאת, ה[[אמוראים]] נחלקו בשאלה האם העיר עצמה היא בתחומי ארץ ישראל אם לאו. בעוד ש[[רבי יוחנן]] סבר כי העיר היא ב[[חוץ לארץ]]{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שביעית|שביעית]], פ"ו ה"א.}}, [[ריש לקיש]] סבר כי העיר היא בתחומי הארץארץ ישראל, ונהג לצאת אליה{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שביעית|שביעית]], פ"ח ה"ח; [[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], [[מסכת הוריות|הוריות]], פ"ג ה"ד. }}. כן נהג לבקר בעיר ה[[אמורא]] [[רבי אבהו]]{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת חלה|חלה]], פ"ד ה"ד; [[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], [[מסכת שבת|שבת]], פ"ב ה"א.}}.