יהושע סובול – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קורות חייו: הסרת קישור פנימי לערך שחשיבותו לא הובהרה |
עריכה |
||
שורה 19:
==קורות חייו==
סובול גדל ב[[תל מונד]]. באמצע [[שנות ה-60]] כתב סיפורים שהתפרסמו בכתב העת "[[קשת (כתב עת)|קשת]]". שלח מחזות לתיאטרוני ישראל, אך לא זכה לכל תגובה מצדם. למד ספרות והיסטוריה ב[[סמינר אורנים]] ופילוסופיה ב[[סורבון]] ב[[פריז]]. כשלמד בפריז שמע על [[עלילת דם]] שהתפתחה נגד סוחרים יהודים בעיר. הוא כתב על הנושא וכתוצאה מכך החל להיות כתב "[[על המשמר]]" בפריז. כשחזר לארץ כעבור שנה החל לעשות כתבות שטח לאותו עיתון. כתבותיו על שכונות מצוקה בשנות ה-70, שימשו מאוחר יותר כחומר רקע לכתיבת ה[[מחזה]] [[קריזה (הצגה)|קריזה]].{{הערה|1=[[ציפי שוחט]], [http://www.haaretz.co.il/1.3297499 העיתונאים מנסים את מזלם בתיאטרון], הארץ גלריה, 10.11.10 }}
מחזהו הראשון היה "הימים הבאים" ([[1971]]) ב[[תיאטרון חיפה]]. לאחר מכן עבד שם כמחזאי וכעוזר למנהל האמנותי של התיאטרון. בשנת [[1984]] נבחר למנהל האמנותי של תיאטרון חיפה ובעקבות זאת פרש מכתיבה עיתונאית והחל בפרסום מאמרים [[פובליציסטיקה|פובליציסטיים]]. מחזהו "[[גטו (מחזה)|גטו]]" מ-[[1983]] זכה להצלחה בינלאומית. המחזה תורגם לעשרים שפות, הוצג בתיאטראות המובילים בעשרים וארבע מדינות, וזכה לביקורות משבחות ובשלל פרסים. לאחר המחאה הציבורית שעורר מחזהו "[[סינדרום ירושלים (מחזה)|סינדרום ירושלים]]" ב-[[1988]], התפטר מתפקידו כמנהל אמנותי והחל להתמקד יותר בכתיבת מחזות.▼
בשנים [[1995]]–[[2000]] עבד באירופה על המחזות "אלמה" ו"פלקו" שזכו להצלחה.
שורה 26 ⟵ 28:
בשנת 2006, בגיל 67, עלה סובול לראשונה על הבמה כשחקן במחזהו של [[אנטון צ'כוב]].
בשנת 2007 כתב את התסריט לסרט "[[אסקימוסים בגליל]]".
בשנת [[2005]] יצא לאור ספרו "ויסקי זה בסדר" וב-2006 יצא ספרו "כאן ועכשיו - עמיר פרץ והמצב הישראלי", בו ניתח סובול את המצב החברתי הקשה בישראל דרך סיפורם של אנשי [[מעמד הפועלים]] בימינו ודרך סיפורו של [[עמיר פרץ]], בו הביע תמיכה. הספר יצא לפני הבחירות לאחר מסע במפעלים ובערי הפריפריה ובו מותווה עמיר פרץ כתקווה הגדולה של השמאל הישראלי. בשנת 2008 הצטרף להנהגה הרעיונית של מפלגת אור[http://www.orr.org.il/index.php?option=com_content&task=blogcategory&id=19&Itemid=33]. באותה שנה הועלה [[הצגת יחיד|מחזה היחיד]] שלו, "אינני דרייפוס", בביצוע [[אלכס אנסקי]]. בשנת 2009 כתב עבור אלכס אנסקי את הצגת היחיד שלו "אני לא דרייפוס", שהועלתה גם במדינות נוספות.▼
בשנת 2008 הועלה [[הצגת יחיד|מחזה היחיד]] שלו, "אינני דרייפוס", בביצוע [[אלכס אנסקי]]. בשנת 2009 כתב עבור אלכס אנסקי את הצגת היחיד שלו "אני לא דרייפוס", שהועלתה גם במדינות נוספות.
סובול זכה ב[[פרס התיאטרון הישראלי]] על מפעל חיים בטקס שהתקיים במאי [[2010]].▼
▲סובול זכה ב[[פרס התיאטרון הישראלי]] על מפעל חיים בטקס שהתקיים במאי [[2010]]{{הערה|1={{גלובס||פרס על מפעל חיים למחזאי יהושע סובול|1000552215|12 באפריל 2010}}}}.
סובול נשוי למעצבת הבמה [[עדנה סובול]]. בנו הוא הזמר [[יהלי סובול]], ובתו נטע הייתה שחקנית וכיום מרצה לפילוסופיה. הוא מתגורר ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]].▼
▲
=== פעילות פוליטית ===▼
▲=== פעילות פוליטית ודעותיו ===
סובול כתב [[פובליציסטיקה|מאמרים פובליציסטים]] רבים ב[[עיתון|עיתונות]], בעיקר בנושאים חברתיים וכנגד השליטה הישראלית ב[[השטחים|שטחים]].
▲בשנת [[2005]] יצא לאור ספרו "ויסקי זה בסדר" וב-2006 יצא ספרו "כאן ועכשיו - עמיר פרץ והמצב הישראלי", בו ניתח סובול את המצב החברתי הקשה בישראל דרך סיפורם של אנשי [[מעמד הפועלים]] בימינו ודרך סיפורו של [[עמיר פרץ]], בו הביע תמיכה. הספר יצא
סובול הוצב במקומות סמליים ברשימת מפלגת [[מרצ]] לכנסת, בבחירות לכנסת ה-19 במקום 107, ובבחירות לכנסת ה-20 במקום ה-111. סובול חבר במועצה הציבורית של [[יש דין]].▼
▲סובול הוצב במקומות סמליים ברשימת מפלגת [[מרצ]] לכנסת, בבחירות לכנסת ה-19 במקום 107, ובבחירות לכנסת ה-20 במקום ה-111.
==מחזותיו==▼
▲מחזהו הראשון היה "הימים הבאים" ([[1971]]) ב[[תיאטרון חיפה]]. לאחר מכן עבד שם כמחזאי וכעוזר למנהל האמנותי של התיאטרון. בשנת [[1984]] נבחר למנהל האמנותי של תיאטרון חיפה ובעקבות זאת פרש מכתיבה עיתונאית והחל בפרסום מאמרים [[פובליציסטיקה|פובליציסטיים]]. מחזהו "[[גטו (מחזה)|גטו]]" מ-[[1983]] זכה להצלחה בינלאומית. המחזה תורגם לעשרים שפות, הוצג בתיאטראות המובילים בעשרים וארבע מדינות, וזכה לביקורות משבחות ובשלל פרסים. לאחר המחאה הציבורית שעורר מחזהו "[[סינדרום ירושלים (מחזה)|סינדרום ירושלים]]" ב-[[1988]], התפטר מתפקידו כמנהל אמנותי והחל להתמקד יותר בכתיבת מחזות.
▲==מחזותיו==
===אפיון המחזות===
מחזותיו של סובול עוסקים בשלושה נושאים עיקריים:
* '''ביקורת חברתית''': המחזה "[[קריזה (הצגה)|קריזה]]" ([[1976]]) עוסק בקיפוח ה[[מזרחיים|מזרחי]], בעוני ובאנשי [[ישראל השנייה]]; "[[סינדרום ירושלים (מחזה) |סינדרום ירושלים]]" ([[1987]]) עוסק ב[[פונדמנטליזם]] הדתי דרך [[אנלוגיה]] בין ההווה הישראלי לסוף [[ימי בית שני]]; "גיבור מעמד הפועלים" ([[2006]]) מבוסס על מקרה אמיתי בו שבתו נהגי אוטובוס בבאר-שבע לאחר שהחברה שהעסיקה אותם [[הפרטה|הופרטה]].
* '''אירועים שהתרחשו בהיסטוריה של העם''': שלושה מחזות בטרילוגית [[השואה]]: המחזה "[[גטו (מחזה)|גטו]]" (1983) מבוסס על קבוצת התיאטרון שפעלה ב[[גטו וילנה]] ובדילמות של אנשי ה[[יודנראט]] שם, שני המחזות הנוספים ב[[טרילוגיה]] הם "[[אדם (מחזה)|אדם]]" ו"[[במרתף]]"; "[[ליל העשרים]]" ו"[[כפר (מחזה)|כפר]]" עוסקים בראשית ההתיישבות בארץ.
* '''נגיעות אקטואליות''': "עד ראייה" ([[2003]]) עוסק בנושא ה[[סרבנות]] בצבא, דרך סיפור חייו של [[פרנץ יגרשטטר]], אוסטרי שסירב לשרת בצבא ה[[וורמכט]]; "זמן אמת" ([[2005]]), עוסק ב[[פקודה בלתי חוקית בעליל]]. "החיים הקסומים" ([[2007]], עלה ב[[וינה|ווינה]]), עוסק בקבוצת מדענים שהתכנסו על מנת לנסות על עצמם תכשיר שיעילותו מוטלת בספק ונועד להאריך חיים ב[[הנדסה גנטית]].
===רשימת המחזות שכתב===
{|
|-
שורה 124 ⟵ 127:
* "כאן ועכשיו : [[עמיר פרץ]] והמצב הישראלי" (מונוגרפיה), הוצאת [[ידיעות אחרונות]], תל אביב, [[ספרי חמד]], 2006
* "חופשת שחרור", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017
==לקריאה נוספת==
| |||