מצווה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Pumba2 (שיחה | תרומות)
תיקונים בעריכה
שגוי.
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=ציוויים תורניים שעל היהודי לקיים לשיטת ההלכה}}
{{יהדות}}
ב[[יהדות]], '''מצווה''' היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר ליהודים. מקור המצוות [[דאורייתא ודרבנן|דאורייתא]] ב[[תורה]], (שבכתב ו[[הלכה למשה מסיני|שבעל פה]]) ועליהן נוספו מצוות [[דאורייתא ודרבנן|דרבנן]] שמקורםהמהוות בתורהגדרים שבעלשהוסיפו פהחכמים (משנהלאורך ותלמוד) אשר לפי המסורת התקבלו גם למשה בסיני, אותם למד לפי האגדה כאשר הועלה בידי המלאכים לישיבה של מעלה<ref>{{בבלי|שבת|פח|ב}}</ref> במהלך שהויותיו על פסגת ההרהדורות. נוסף להם ישנם גזרות שגזרה הסנהדרין על הציבור, כדי לקיים את הפסוק "ועשיתם משמרת למשמרתי". מקור המילה מצווה נגזר מהמילה "צו", (ציווי). מ[[לשון חז"ל]] ואילך, המונח "מצווה" כולל את כלל ציוויי התורה כפי שהן מרוכזות ב[[הלכה]] היהודית, על אף שב[[עברית מקראית|לשון המקרא]] ישנה הבחנה בין סוגי ציוויים שונים שיש לשמור - מצווה, חוק ומשפט: {{הדגשה|וְשָׁמַרְתָּ אֶת '''הַמִּצְוָה''' וְאֶת '''הַחֻקִּים''' וְאֶת '''הַמִּשְׁפָּטִים''' אֲשֶׁר אָנֹכִי '''מְצַוְּךָ''' הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם|[[ספר דברים]], [[S:דברים ז יא|ז יא]]}}.
 
בפרשנות, תכלית המצוות היא להביא את האדם לדבקות באל ולקדושה, כפי שעולה מנוסח [[ברכת המצוות]], "ברוך אתה ה'... אשר קדשנו במצוותיו". בספרות חז"ל חוזרת ונשנית הדרישה מהאדם לעסוק בתורה ובמצוות "לשמן" - כלומר מתוך אהבת ה' ולא למטרת רווח או שכר.
 
לפי דעת יחיד בגמרא, לקיום המצוות מטרה נוספת, והיא להפוך את עם ישראל מ"עבדים למקום" ל"בנים למקום"<ref>{{בבלי|קידושין|לו|א}}</ref>. יוצא, שתוך שימוש בכללים כגון "[[עשה דוחה לא תעשה]]" (כאשר אין מדובר ב"[[מצווה הבאה בעבירה]]") או בכלל האומר "המתחיל במצווה אומרים לו גמור", או "אין מעבירים מצווה מפני מצווה", יכול היהודי למעשה לעשות כל שליבו חפץ . כך, אם אדם החל את קיום מצוות [[השבת אבדה|השבת אבידה]] ביום שישי בצהריים, הוא יכול לעבור את [[תחום שבת]] אפילו שירד הערב והוא איננו [[חילול שבת|מחלל את השבת]], מכיוון שהוא עוסק במצווה.
 
==מניין המצוות==