אגרה (תשלום) – הבדלי גרסאות

מ
בוט החלפות: רישיו\1
מ (בוט החלפות: רישיו\1)
בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל נקבעו שיעורי האגרות על ידי השרים האחראים על הנושא. בשנת 1960 מונתה ועדה ממשלתית בראשות [[משה זנבר]], נציג משרד האוצר ובהשתתפות נציג משרד המשפטים והמשרד הנוגע בדבר, לקביעת גובה האגרות באופן מרוכז{{הערה|{{הבוקר||ועדה בין משרדית תקבע להבא שיעורי אגרות השירותים|1960/06/27|00323}}}}.
האגרה הנודעת ביותר ב[[ישראל]] היא [[אגרת הרדיו והטלוויזיה]], שהוטלה על כל משק בית המחזיק במקלט [[טלוויזיה]]. כיוון שבבתים רבים מאוד בישראל יש מקלט טלוויזיה, והאגרה הוטלה על עצם החזקת המקלט, יש שראו באגרה [[מס]], שהוא בגדר [[מס גולגולת]]. השאלה האם מדובר במס או באגרה עלתה לדיון ב[[בית המשפט העליון]]{{הערה|[http://halemo.net/info/agra/19920525agra.htm ע"א 474/89 עודד קריב נ' רשות השידור, ניתן ב-25.5.92]}}. בדיון זה טענה רשות השידור שהאגרה היא מס, אך טענה זו נדחתה בפסק דינו של השופט [[אהרן ברק]]. אגרה זו בוטלה בשנת 2015. עדיין קיימת אגרת רדיו הנגבית דרך אגרת חידוש רשיוןרישיון הרכב.
 
כיום קיימות אגרות רבות שנדרש לשלמן בעת שפונים לרשות שלטונית, ובהן אגרות להנפקת דרכון, אגרות לצורך פתיחת הליכים בבתי משפט, וכן אגרות לחידוש רשיונותרישיונות נהיגה, רכב וכיוצא באלה. כ-2900 אגרות שונות קיימות בישראל עליהן משלמים אזרחי ישראל כ-7 מיליארד שקל בשנה{{הערה|[[תני גולדשטיין]], [https://www.zman.co.il/76008/ הישראלים משלמים אגרות ב-7 מיליארד שקל בשנה], באתר זמן ישראל, 26 בינואר 2020}}.
 
== מקור המילה ==