הבדלים בין גרסאות בדף "בית רומנו (חברון)"

מ
תיקון קישור, #1lib1ref
מ (תיקון קישור, #1lib1ref)
במהלך המלחמה בשנת [[תרע"ד]] (1914) הפקיעו הטורקים את הבית מידי חסידי חב"ד, נתיני רוסיה אויבת העות'מאנים והתלמידים אף גורשו מהארץ. לאחר המלחמה העולמית פתחו בו הבריטים בית-משפט ותחנת משטרה. אל מקום זה נאספו ב[[פרעות תרפ"ט]] (1929) פצועי והרוגי הטבח ומכאן יצאו היהודים לגלות מעירם.
 
בשנת [[תש"ח]] (1948) לאחר הכיבוש הירדני, הקימו ה[[פלסטינים]] בבית רומנו [[בית ספר]] שהמשיך לפעול גם לאחר מלחמת ששת הימים ([[1967]]). בשנת [[תשמ"ב]] (1982), לאחר רצח שישה יהודים ליד בית הדסה בידי מחבלים פלסטינים תושבי העיר וניסיון דקירה של יהודי, הוצא "צו תפיסה לצרכים צבאיים" למבנה, ומאוחר יותר יושבו בו יהודים{{הערה|[[איל זמיר (משפטן)|איל זמיר]], [[איל בנבנישתי]], [httphttps://jiiskatzr.org.ilnet/.upload/jewland.pdf721347 '''אדמות היהודים ביהודה, שומרון, חבל עזה ומזרח ירושלים'''], מכון ירושלים לחקר ישראל, 1993, עמוד 170 }}.
 
[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] בעלי הבניין העניקו את ייפוי הכוח על הבניין ל[[ישיבת שבי חברון]], בראשות הרב [[משה בלייכר]] (כיום ממלא את מקומו הרב [[חננאל אתרוג]]), שהחלה דרכה בבית הדסה. בשנים [[תשנ"ו]]-[[תש"ס]] (1996 - 2000) נערכו שיפוצים בבניין, נתגלתה קומה נוספת שהייתה קבורה באדמה, וכן נוספו עוד שתי קומות.
460

עריכות