נוסח פרס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
#1Lib1Ref מאפייני הנוסח |
||
שורה 2:
לקראת סוף [[המאה ה-18]] הגיע ל[[ממלכת פרס|פרס]] ה[[שד"ר|שדר]] הירושלמי ר' [[יוסף מאמאן]], שהזדעזע לראות את חוסר בקיאותם של יהודי פרס בנושאי [[יהדות]] בכלל ובתפילה בפרט. סידורים בנוסח פרס היו רק ב[[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] בודדים, ו[[יהודים]] רבים כלל לא ידעו להתפלל. ר' יוסף מאמאן שכנע את יהודי פרס לעבור ל[[נוסח הספרדים]] ודאג להפיץ סידורים מודפסים. מאז, בתהליך דומה לזה שעבר על יהודי ה[[משריק]], נשתרש נוסח הספרדים בקרב יהודי פרס ו[[יהדות בוכרה|בוכרה]], ונוסח פרס חדל מלהתקיים.
==מאפייני הנוסח==
===בכל יום===
*ברכות התורה: לעסוק בכל דברי תלמוד תורה והלכה והערב נא וכו'. אחרי ברכות התורה, אומרים מיד פרשת הקרבנות.
*יש פיוט שמקדים את [[ברוך שאמר]].
*בברכת עבודה: ואישי ישראל, היום היא תפלתם ותפלתם ועבודתם.
===קבלת שבת===
*אומרים [[תהילים צב]] ו[[תהילים צג]]. לאחר מכן, אומרים כמה פסוקים, שחלקם מתחילים במילה "אורך" ומהווים שרשור עם סוף מזמור זה (ה' לאורך ימים).
===ערבית לשבת===
*לפני ברכות בשבת, אומרים "זכר רחמיך ה' וחסדיך וגו'" (תהלים כה:ו) ו"ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו" (תהלים כ:י).
*עניית הקהל ל[[ברכו]] "ברוך ה' המבורך שמו וזכרו תמיד לעולם ועד".
*בתפילת ערבית של שבת, לאומרים אומרים פסוק "ויכולו", אלא מתחילים "ויברך אלהים" (בדומה לנוסח ה[[תכלאל]]).
==לקריאה נוספת==
| |||