פסיכולוגיה הומניסטית – הבדלי גרסאות

בין התאורטיקנים המרכזיים בתחום, ניתן למנות את [[אריך פרום]] בהתמודדות עם "הבדילות הקיומית" באמצעות "[[אמנות האהבה (ספר)|אמנות האהבה]]" ו"מנוס מחופש"; [[ויקטור פרנקלפראנקל]] בהתמודדות עם "הריק הקיומי" באמצעות ה[[לוגוס]] והמשמעות ("[[האדם מחפש משמעות|אדם מחפש משמעות]]"); [[אברהם מאסלו]], אשר פיתח את "[[פירמידת הצרכים]]" וכיהן בין השאר כראש האגודה לפסיכולוגיה הומניסטית (לאחר מותו החליפה אותו [[שרלוטה ביהלר]]); [[קארל רוג'רס]], אשר פיתח את "[[טיפול הממוקד במטופל כלקוח|הטיפול הממוקד בלקוח]]"; ו[[פריץ פרלס|פריץ]] ולורה פרלס, אשר היו בין מפתחי תיאורית ה[[גשטאלט]], אשר מחשיבים [[התנהגות]] באופן [[הוליזם|הוליסטי]] - "השלם גדול מסכום מרכיביו". מבקרי הגשטאלט, כמו [[קרל פופר]], טענו כי אי אפשר לראות ישויות כ"שלם".