חשבון אינפיניטסימלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ברנרד רימן ==> ברנהרד רימן
שורה 22:
לייבניץ וניוטון ביססו את החדו"א על מושג ה[[אינפיניטסימל]] שהוא [[מספר]] "קטן באופן אינסופי", ובאופן יותר מדויק, מספר אינפיניטסימלי הוא מספר שקטן בערכו המוחלט מכל [[מספר ממשי|מספר ממשי חיובי]]. במערכת המספרים הממשיים, האינפיניטסימל היחיד הוא [[0 (מספר)|אפס]], [[אנליזה לא סטנדרטית|אך במערכות מספרים אחרות]] קיימים אינפיניטסימלים רבים.
 
בעקבות מתקפה פילוסופית של [[ג'ורג' ברקלי]] ו[[דייוויד יום]] על היסודות הלוגיים של החשבון האינפיניטסימלי של ניוטון, היה צורך לבסס את התחום על יסודות לוגיים מוצקים. ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] הצליח ה[[מתמטיקאי]] ה[[צרפת]]י [[אוגוסטין לואי קושי]] לבסס את מושג ה[[גבול (מתמטיקה)|גבול]] באמצעות גדלים ממשיים וסופיים בלבד. ההגדרות של קושי החליפו את השימוש במושג האינפיניסטימל בשימוש במספרים ממשיים שיכולים להיות "קטנים כרצוננו" או "גדולים כרצוננו", והגבול הפך למספר שאליו אפשר להגיע "קרוב כרצוננו". כך, למשל, ה[[גבול של סדרה]] הוגדר בצורה הבאה: סדרה <math>\{ a_n \}_{n=1}^{\infty}</math> מתכנסת לגבול L אם לכל <math>0 < \varepsilon</math> קטן כרצוננו קיים <math>n_0</math> כך שלכל <math>n_0 < n</math> מתקיים <math>| a_n - L | < \varepsilon</math> (כלומר: המרחק בין [[כמעט כל]] איברי הסדרה לגבול L קטן כרצוננו). הגדרת הגבול של קושי נהפכה לאבן היסוד של התחום בצורתו המודרנית. את ביסוס תורת הגבולות וה[[טופולוגיה]] של [[הישר הממשי]] ביצעו בנוסף לקושי גם [[קארל ויירשטראס]] ו[[ברנרד בולצאנו|בולצאנו]]. תרמו גם [[ז'וזף לואי לגראנז'|לגראנז']], [[דארבו]] ו[[ברנרדברנהרד רימן|רימן]].
 
בצורתו החדשה, החשבון האינפיניסטימלי היה אמין יותר אך היה מבוסס כולו על תכונות [[מספר ממשי|המספרים הממשיים]], מושג שהוגדר אז באופן גאומטרי. בסוף המאה ה-19, המתמטיקאים [[גאורג קנטור]] ו[[דדקינד]] בנו ייצוגים קונקרטיים למספרים הממשיים, שהתבססו על [[תורת הקבוצות]], במטרה לבסס את המושגים המתמטיים על ידי מושג ה[[קבוצה (מתמטיקה)|קבוצה]].