בית החולים הדסה עין כרם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
|||
שורה 28:
לאחר [[מלחמת העצמאות]] נחסמה הגישה ממערב ירושלים אל [[בית החולים הדסה הר הצופים|בית החולים הדסה בהר הצופים]], ויחידות בית החולים נאלצו לפעול מאתרים שונים ומפוזרים במערב העיר. בנסיבות אלו עלתה הדרישה להקים משכן חדש לבית החולים של הדסה. [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] ו[[שר הביטחון]] [[דוד בן-גוריון]] התנגד בתחילה לרעיון מחשש שהקמת בית חולים חדש תערער את צדקת הדרישה של ישראל לפתוח את הדרך אל בית החולים בהר הצופים ולהפעילו, אך נעתר בהמשך לדרישה.
לאחר בחינת מספר אתרים אפשריים ועיכוב שנבע מכוונה שלא מומשה להקים קמפוס משותף לבית החולים הדסה ול[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]] נבחר ב-[[1951]] האתר להקמת בית החולים{{הערה|{{הצופה||ביח"ו מרכזי חדש של הדסה ייבנה בפרוזדור ירושלים|1951/11/12|00403}}}}. היה זה שטח של 1,200 [[דונם|דונמים]] של הקרן הקיימת{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=97041400.f06|סוג=ע"א|עותר=חברת האוניברסיטה
תכנון הקריה הרפואית נמסר לאדריכל [[יוסף נויפלד]]{{הערה|{{הצופה||תכנון המרכז הרפואי לשלב הביצוע|1954/04/19|00404}}}} ובנובמבר [[1954]] נחתם הסכם עם [[סולל בונה]] על בניית בית הספר לאחיות, כשלב ראשון לבניין הקריה{{הערה|{{על המשמר||יוחל בהקמת בי"ס לאחיות בבירה|1954/11/26|00917}}}}. עוד בראשית 1953 החלה מע"ץ בהכנת השטח ובסלילת דרכי גישה{{הערה|{{דבר||הוחל בהקמת המרכז הרפואי בהרי ירושלים|1953/03/04|00408}}}}. בסוף 1955 פורסם מכרז לבניית בית הספר לרפואה{{הערה|{{על המשמר|ועדת הבצוע|המרכז הרפואי של הדסה|1955/10/31|00413|||Ad}}}}.
| |||