הכומתות הירוקות (סרט) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הבחנה בין השחקן ובין הדמות שהוא מגלם |
מ הגהה |
||
שורה 3:
| שם מקורי=The Green Berets
| שם הסרט=הכומתות הירוקות
| במאי=[[ג'ון
| מפיק=מייקל
| תסריטאי=[[רובין מור]]<br>ג'יימס לי בּארֶט
| שחקנים ראשיים=[[ג'ון
|מפיץ=[[האחים וורנר]]
| הקרנת בכורה=[[4 ביולי]] [[1968]]
שורה 32:
ויין היה מעוניין שהסרט יעסוק במישרין בסיבה שבעטיה נלחמו החיילים האמריקאים בווייטנאם, והוא עושה זאת באמצעות העיתונאי הספקן בקוורת'. כאשר קציני הצבא נשאלים בתדריך מדוע הם נלחמים בווייטנאם, התשובה היא כי מדיניות חוץ אינה נקבעת על ידי הצבא, וכי החיילים אינם יכולים לעמוד מנגד כאשר אזרחים חפים מפשע נרצחים ומעונים. יתרה מכך, אחד החיילים מוסיף כי הווייטנאמים רוצים אותם וזקוקים להם.
בהמשך הסרט נדמה כי העלילה מתפתחת לסוג של [[מערבון]] שבו יש מאבק בין "הטובים" לבין "הרעים". בקוורת' מצטרף לחיילים האמריקאים והם מגיעים למוצב שבנייתו לא נשלמה. חיילי צפון-וייטנאם עונים להגדרה הסטריאוטיפית (רוצחים ומענים נשים וילדים, מתעללים בגוויות וכד') ובקוורת' עוטה עליו מדי צבא (סמל להשלמתו עם מטרות המלחמה). תיאור מעשיהם של אנשי
בחלקו השני של הסרט, מוסיקה הירואית מלווה את ה[[צניחה]] מעבר לקווי האויב. הגיבור האמריקאי העשוי ללא חת, נלחם לבדו, בידיים חשופות מול הווייטקונג. שיתוף הפעולה עם צבא דרום-וייטנאם הוא מובן מאליו והם מסייעים ללוחמים האמריקאים להתגבר על הקומוניסטים. האחוזה שבה נמצא הגנרל הצפון-וייטנאמי מתוארת כמבצר שמור היטב, אך הגנרל הוא רודן תאב-בצע וחסר מוסר (חי על חשבון המקומיים העניים ולא בוחל באונס בנות הכפר). כדי להגביר את הרגשת האותנטיות - ישנו מעבר למוסיקה אוריינטלית. האמריקאים פועלים בשקט ובדיוק רב וקירבי מציל את הנערה.
המסר העומד מאחורי הסרט הוא כי לאיש אין את הזכות לשפוט את הנעשה בעת מלחמה, ומבקש למעשה מהקהל האמריקאי לא להאמין למה שנכתב בעיתונים ולמה שהם רואים בטלוויזיה (כאשר זה פוגע במאמץ המלחמתי). מסר זה בא לידי ביטוי כאשר קירבי שואל את בקוורת' מה הוא מתכנן לכתוב בעיתונו. הלה משיב לו כי אם יכתוב את מה שהוא מרגיש, הוא כנראה יפוטר (קירבי משיב כי תמיד תימצא לו עבודה בצבא). בקוורת' מאמץ למעשה את נקודת המבט של קירבי על המלחמה ועובר טרנספורמציה במהלך הסרט. הוא רואה את החיילים האמריקאים כלוחמים נאורים, העוזרים למקומיים ומספקים להם [[מזון]] ותרופות. בו בזמן, הוא מגלה כי
ויין מעולם לא היה חייל בעצמו, אף שבני דורו נלחמו ב[[מלחמת העולם השנייה]]. הוא הפך לסמל הלוחם האמיץ לאחר שהשתתף בסרטי מלחמה רבים וגילם עבור החיילים את התכונות "הרצויות" עבורם: אומץ לב על-אנושי, גבריות בלתי פגיעה והיעדר רגשות אשמה. לאחר ביקורו בווייטנאם הפך ויין להיות הדובר של הימין הפוליטי האמריקאי (כאשר צעירים רבים עדיין רואים בו מעין אייקון של [[מלחמת העולם השנייה]]). הוא מזכיר לאמריקאים את שאיפות ההתפשטות הקומוניסטיות ואת העובדה שהן עלולות להרוס את דרך החיים האמריקאית ואת החירות האישית.
| |||