גטו ורשה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←הקמת הגטו: הוספת מקור |
|||
שורה 41:
ב[[יום הכיפורים]] תש"א, [[12 באוקטובר]] [[1940]], שודרה ברדיו פקודה מטעם מפקד מחוז ורשה כי יהודי העיר אינם רשאים לגור בעיר פרט למקום שיועד להם. כ-100,000 פולנים פונו מן האזור ובמקומם הגיעו כ-180,000 יהודים, שהצטרפו לכ-200,000 שכבר גרו במקום. אוכלוסיית היהודים, שמנתה 38% מאוכלוסיית העיר, הצטופפה באזור שהיווה 2% בלבד משטחהּ. רבים מן הבניינים נפגעו בהפצצות ולא היו ראויים למגורים, ועשרות אלפי בני אדם נעשו חסרי קורת גג. אלו נאלצו להשתכן בהריסות או בגינות ובשטחים פתוחים; אולם השלטונות החלו להפקיע את השטחים הריקים, והצפיפות בגטו הייתה לבלתי אפשרית.
ה[[גטאות בשואה|גטו]] הוקם על ידי הנאצים ב-12 באוקטובר 1940 (בצאת [[יום הכיפורים]]), ונתחם בחומה גבוהה אשר הפרידה אותו משאר חלקי העיר [[ורשה]].{{הערה|[https://www.yadvashem.org/he/holocaust/this-month/october/1943-3.html על הליכי ההכרזה על סגירת הגטו ועל בנייתה של חומת גטו ורשה], באתר [[יד ושם]]}} לסגירת היהודים בגטו קדמו מספר גזירות, וביניהן - סימון מיוחד ליהודים, חטיפה לעבודות כפייה, איסור נסיעה ב[[תחבורה ציבורית]] ועוד. הנאצים דאגו לשמור בגטו על תנאי צפיפות, רעב וסניטציה גרועה ביותר, וזאת מתוך כוונה להעלות את שיעור התמותה. כנגד מאמציהם של הנאצים, פעלו ה[[יודנראט]] בראשותו של [[אדם צ'רניאקוב]] וכן ארגונים יהודיים נוספים לשיפור תנאי החיים בגטו, לעזרה הדדית ולפיתוח מוסדות קהילתיים.
הגטו חולק לשני חלקים: הגטו הקטן, בו בדרך כלל התגוררו היהודים העשירים, והגטו הגדול בו התנאים היו קשים יותר. בין שני הגטאות הפריד רחוב חלודנה, שהיה בחלק "הארי". בתחילה היה מותר המעבר בין שני חלקי הגטו בשעות מסוימות עד הקמת גשר להולכי רגל אשר חיבר בין החלקים.
| |||