מגן דוד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 28:
חוקר הקבלה [[גרשם שלום]] קבע בספרו "מגן דוד, תולדותיו של סמל" כי המגן דוד אינו סמל יהודי ולא נזכר כלל במקורות יהודיים גם בזוהר ובכתבי האר"י ונספח ליהדות במאה ה-19, הוא חולק על קביעתו של הרב [[משה גסטר]] כי המגן דוד שימש כסמל משיחי על ידי רבי עקיבא במלחמות בר כוכבא, לדבריו, השימוש במגן דוד הגיע ליהדות מהאיסלאם (חותם שלמה) לצורך חותמת מאגית בקבלה מעשית, בימי הבינים המקובלים המעשיים היו משתמשים ב"חותמות" איורים גרפיים לצורך הגנה מרוחות ומזיקים בין הספרים בקבלה מעשית הם "האלף-בית של המלאך [[מטטרון]]", שנתחבר בתקופת ה[[גאונים]] וב[[ספר רזיאל המלאך]] מסביבות המאה ה-12{{הערה|קטעים מהספר [https://www.flickr.com/photos/zeevveez/sets/72157649453858331/ כאן]}}. כך גם סובר הרב [[משה פינשטיין]] כי אין לצורת מגן דוד מקור, ומשער שהצורה מסמלת ביטחון בה'{{הערה|אגרות משה חלק ג' סימן טו}}.
 
בספרו של החכם ה[[יהדות קראית|קראי]] [[יהודה בן אליהו הדסי]] ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]] בספרו "[[אשכול הכופר (ספר)|אשכול הכופר]]", בפרק רמ"ב מופיע איזכור של מגן דוד תוך שהוא מתאר את המזוזה הרבנית{{ציטוטון|ומלאכים שבעה לפני ה[[מזוזה]] נכתבים, [[מיכאל]] ו[[גבריאל]]... וכו' ה' ישמרך וסימן זה (הנקרא מגן דוד) כתוב בכל מלאך ובסוף המזוזה...}}. אולם בגוף החיבור לא נזכר במפורש "מגן דוד" אלא השאיר המדפיס רווח חלק, ויתכן ותוספת המילים המוסגרות "הנקרא מגן דוד" הם מאוחרות מהמעתיק [[כלב אפנדופולו]]{{הערה|הליכות, גליון 62 עמוד 35.}}
 
הסמל כ-מגינו של דוד, מוזכר לראשונה בספרו של המקובל אברהם חיים כהן (המאה ה-18), שם כותב כי על מגיני מלכי ישראל היה חקוק ציור של משולש, ואילו על מגיני בית דוד היה חרוט צורת מגן דוד.{{הערה|{{HebrewBooks|המקובל הרב אברהם חיים כהן|ארץ החיים|31453|עמ' 31|עמוד=33}}}}. מסורת אחרת, מהרב [[אלעזר מוורמייזא]], מצביעה דווקא על ציורה של [[המנורה]] מעל המגינים{{הערה|כך כתב בספר '''יראת אל''' "ודוד המלך עליו השלום נושאו במגינו מצויר בצורת מנורה והיה נוצח מלחמותיו ואויביו נופלים לפניו, ואמרו בעלי הקבלה הקב"ה הראה לדוד מזמור זה ברוח הקודש, כתב באותיות מופז ונעשה בצורת מנורה וכן הראה שלמה רבנו עליו השלום במראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנורה" גם ה[[חיים יוסף דוד אזולאי|חיד"א]] (מדבר קדמות מערכת ד אות כב) ו[[רמ"א|הרמ"א]] (תורת העולה) הביאו מסורת זו.}}