הבדלים בין גרסאות בדף "עליית אף על פי"

נוסף בית אחד ,  לפני 6 חודשים
ב-[[26 בפברואר]] [[1932]] פרסם [[זאב ז'בוטינסקי]] את מאמרו "על האוונטוריזם",{{הערה|1= [http://betar.org.il/d4/index.php?option=com_content&task=view&id=32&Itemid=67 על האוונטוריזם] באתר בית"ר.}} בו הייתה קריאה גלויה ובעלת תעוזה שלא הושמעה כמוה קודם לכן בפומבי, לנטוש את דרכי שמירת הסדר והחוק ולעלות אל הארץ בניגוד לחוקי המנדט וההגבלות שהטיל. היה במאמר זה זרז משמעותי בעניין ההעפלה בקרב בני נוער וצעירים, אשר אליהם פנה ז'בוטינסקי.
 
החל משנת [[1933]], בשל קשיי העלייה היבשתית, הוחלט בהנהגת הצה"ר על ניסיון לארגן את "העלייה הבלתי ליגאלית" דרך הים. הסנונית הראשונה הייתה האונייה [[כוכב (אוניית מעפילים)|"'''כוכב'''"]], שהגיעה בינואר 1934 ממצרים עם 50 מעפילים ואחריה "'''[[אוניון (אוניית מעפילים)|אוניון]]'''", הראשונה שהגיעה במסגרת זו מאירופה. ב[[פיראוס]] התארגנה קבוצה של 117 יהודים ועלתה על האונייה המושכרת "[[קאפולו]]". לאחר הפלגה רבת תלאות עם צמצום במזון ובמים הגיעה האונייה באחד הלילות אל חופי [[תל אביב]]. סירה של בית"רים החלה לשוט לעברה בהאירה אליה בפנס. רב החובל של האונייה, בחושבו כי מדובר במשטרה הבריטית, החליט להסתלק מהמקום, והפליג עם נוסעי האונייה לאיי [[יוון]] ושם הוריד את האנשים. פעילי בית"ר, בסיוע גורמים מקומיים, הצליחו לארגן אונייה חלופית, "אוניון", אשר הפליגה עם העולים אל חופי הארץ. מול חופי צפון תל אביב הספיקו מאה אנשים לרדת אל החוף בסירות. 17 האחרונים, שסירתם נפגעה, לא הספיקו להגיע בחסות הלילה ונאסרו עם צוות האונייה על ידי הבריטים. הם גורשו ליוון והעפילו מאוחר יותר באונייה "אודיסיה".
 
במשך שלוש השנים הבאות הוקפאה העלייה. שנת [[1936]] היוותה מפנה. באירופה החל לגדול האיום שהטיל ה[[גרמניה הנאצית|רייך השלישי]]. ז'בוטינסקי יצא בקריאה ל"אוואקואציה", הצלת יהודי אירופה מגורל מבשר רעות כל עוד הדבר אפשרי. בארץ ישראל החלו [[המרד הערבי הגדול|מאורעות דמים]]. הנהגת היישוב נקטה במדיניות ה"הבלגה", וה[[אצ"ל]] התחיל בפעולות תגמול שדרשו תוספת בכוח האדם. ממשלת המנדט נהגה לאכוף נאמנה את הגבלות העלייה וניסתה להגביל את התפתחות היישוב היהודי. גורמים אלה הביאו לחידוש כוחות במפעל העלייה.