ארטור גלברון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פדריקו גרסייה לורקה ==> פדריקו גארסיה לורקה
גיאורג זינגר ==> גאורג זינגר
שורה 19:
 
=== קריירת הלחנה ===
יצירותיו הראשונות של גלברון נכתבו בסגנון פוסט-רומנטי בעיקרו. ב[[סונאטה|סונאטינה]] שלו לכינור משנת 1944 ניכרת השפעתו של [[ארתור הונגר|הונגר]] ושלישיית המיתרים משנת 1945 הושפעה מן המוזיקה של [[מוריס ראוול|ראוול]]. בתחום המוזיקה הווקאלית, הרבה גלברון לכתוב מוזיקה לשירים, החל בשירתו של [[ריינר מריה רילקה|רילקה]], שאליה התוודע בתקופת שהותו בשווייץ, ומשך בשירים מאת [[פדריקו גארסיה לורקה]], [[פול אלואר]] ואחרים. בישראל כתב מוזיקה לשירים מאת [[לאה גולדברג]], [[בלט]] בשם "חדווה" בהשראת שיר של [[פניה ברגשטיין]], וכן "שיר קינה על יהודי הגטו" לבריטון, על יסוד הפואמה "[[השיר על העם היהודי שנהרג]]" מאת [[יצחק קצנלסון]],{{הערה|{{זמרשת שיר|מספר=5134|שם=שיר קינה על יהודי הגטו}}}} זכר ל[[מרד גטו ורשה]]. בשנת 1957 כתב גלברון את יצירתו הראשונה ב[[שיטת שנים-עשר הטונים]], חמישה [[קפריצ'ו|קפריצ'י]] ל[[פסנתר]], שעובדה עוד באותה שנה לנוסח תזמורתי. על אותה שורה ששימשה אותו לקפריצ'י בנה גלברון את ה[[סימפוניה]] הראשונה שלו (1958). הסימפוניה נכתבה תחילה בשלושה פרקים, אך גלברון בחר להשאיר שניים מהם, [[פוגה]] ו[[רונדו]], ואילו את הפרק הראשון המקורי הפך ליצירה עצמאית בשם "פרולוג סימפוני" (1956). הסימפוניה הושמעה לראשונה בביצוע [[תזמורת שווייץ המערבית]] ואילו את הפרולוג הסימפוני ניגנה בשנת 1973 בביצוע בכורה [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]] בניצוח [[גיאורגגאורג זינגר]]. בשנים הבאות חיבר גלברון עוד יצירות בשיטת שנים-עשר הטונים.{{הערה|יהודה כהן, עמ' 169-168}}
 
כאשר הזמינה תזמורת קול ישראל אצל גלברון יצירה לפי בחירתו לפרס איטליה, הגשים שאיפה נושנה והלחין [[אורטוריה]] רדיופונית לפי "[[מגילת האש]]" של [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]], מיצירות השירה הראשונות שקרא לאחר עלייתו ארצה. היצירה, לקולות סופרן, טנור ובס, שני קריינים, [[מקהלה|מקהלות]] ותזמורת הוקלטה בניצוחו בשנת 1966. היא מבוססת על שורה של שנים-עשר טונים, אך איננה מחמירה בחוקי ה[[דודקפוניה]].