אום סלמה

אום סלמה הינד בנת אבי אומיה (בערבית: أم سلمة هند بنت أبي أمية) הייתה אחת מנשותיו של מוחמד, נביא האסלאם.

לפני הנישואים למוחמד

לפני שהיא התחתנה עם מוחמד, היא הייתה נשואה לאבו סלמה, איתו היא הביאה לעולם ארבעה ילדים: סלמה, עומר, זיינב ורוקייה.

אום סלמה ובעלה היו בין הראשונים שקיבלו על עצמם את האסלאם. רק עלי ועוד כמה בודדים היו לפניהם. למרות הרדיפות שהם סבלנו בגלל התאסלמותם, הם המשיכו לחיות כמוסלמים אדוקים.

כשהרדיפות גברו, המוסלמים החדשים חיפשו מקום לחיות בו מחוץ למכה, אז מוחמד הורה להם להגר לחבש. אום סלמה נטשה את החיים שלה במכה ועשתה הגירה. כשהייתה בחבש, המוסלמים שם שמעו שהרדיפות פחתו, ושעוד הרבה אנשים התאסלמו, אז אום סלמה ושאר המוסלמים בחבש חזרו למכה. כשהם חזרו למכה, הרדיפות שוב גברו. משום כך, מוחמד הורה להם להגר לאל-מדינה.

בשנת 625, בעלה של אום סלמה נפצע קשה בקרב אוחוד, ולאחר מכן הוא מת מפצעיו.

לאחר שבעלה נפטר, אבו בכר הציע לה נישואים, והיא סרבה. לאחר מכן עומר הציעה לה, אך היא סירבה גם לו.

כאשתו של מוחמד

לאחר שהיא סרבה להצעות הנישואים מאבו בכר ועומר, מוחמד הציע לה להתחתן איתו. תחילה היא היססה, אך לבסוף הסכימה.

פטירה

שנת הפטירה של אום סלמה אינה ידועה בוודאות. חלק מההיסטוריונים גורסים כי היא נפטרה בשנת 680, בעוד אחרים טוענים שהיא נפטרה בשנת 683.