סיפורי הופמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 91:
==ביצועים ראויים לציון==
כבר בהכנות להצגת הבכורה בפברואר 1881 חששו, שמא האופרה ארוכה מדי. לפיכך קוצצה המערכה השלישית כולה, שבין כה נותרה ככל הנראה לא גמורה עם מותו של אופנבך; כמו כן, הבימוי של אותה מערכה כולל בדר"כ אפקטים שלא ניתן היה לבצע באותה תקופה, כמו אובדן ההשתקפות של הופמן. עם זאת, כיוון שלא רצו לוותר על הברקרולה האהובה - שאותה העתיק אופנבך מאופרה אחרת שלו, "Les fées du Rhin" - שולבה זו במערכה השנייה. כל זה יצר אפקט משונה במקצת, שכן שירת הגונדוליירי לא התאימה לסיפור "היועץ קרספל", המתרחש ב[[מינכן]]. בעקבות זאת שונה המיקום של אותו סיפור ממינכן לוונציה, והברקרולה שימשה כמוזיקת רקע לאחת מסצנות הדיאלוגים המדוברות; שירת הסולניות והמקהלה מאחורי הקלעים אמורה להוות, במקרה זה, גונדוליירים השרים מחוץ לבית של קרספל. בפרטיטורה של "סיפורי הופמן" ניתן למצוא עקבות, ולו גם מעטות, של כמה אופרות קודמות מאת אופנבך: "Les fées du Rhin", "Fantasio" ו"Le Voyage dans la lune".
בהצגת האופרה ב[[8 בדצמבר|שמונה בדצמבר]], 1881, ב"Wiener Ringtheater", ארעה תקלה טכנית, שגרמה לתיאטרון כולו, שהיה מלא עד אפס מקום, לעלות בלהבות. כמה מאות אנשים מצאו את מותם בדליקה. האסון הוביל למחיקת "סיפורי הופמן" מתוכניות התיאטראות; נפוצה האמונה, כי אין פלא בהתרחשות הקטסטרופה דווקא באופרה שבה מופיע השטן בכל סצנה, ואף זוכה להצלחה שוב ושוב.
| |||