חיפה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ari-elzoren66 (שיחה | תרומות)
Ari-elzoren66 (שיחה | תרומות)
שורה 20:
ראשיתה של חיפה ואף מקור שמה אינם ידועים. ב[[תנ"ך]] היישוב אינו נזכר. גם מן ה[[משנה]] הוא נעדר, אם כי במקורות [[תנאים|תנאיים]] אחרים מהתקופה ההיא - מוזכר "ים/ימה של חיפה" (בביאור של הפסוק שבסוף ספר דברים: "כי שפע ימים יינקו"){{הערה|[[ספרי]], פיסקה שנד. [[מדרש תנאים לדברים]] (על הפסוק שם).}}. ב[[תלמוד]] (כמו גם במדרשים מאוחרים שזמנם הוא מתקופת התלמוד{{הערה|[[ויקרא רבה]], [[שיר השירים רבה]], [[פסיקתא דרב כהנא]].}}), ניתן למצוא את ההטיות "חיפא", "חיפה", "חפה"{{הערה|[[תלמוד בבלי]], ברוב המקורות מצוין ש[[רבי אבדימי דמן חיפה|רבי אבדימי]] היה ממקום זה. [[בבא בתרא]], י"ב, א', שבת דף מה, ב'. "רבי אבדומי דמן חיפא" - ירושלמי, מסכת ברכות דף לב, א פרק ד הלכה א. }}. מכיוון שלא ידוע מתי ועל ידי מי נוסדה, קשה לחקור את שורש השם. אחת ההשערות היא שמקור השם בשורש חפ"י שפירושו ב[[עברית]] לכסות, להסתיר - אולי במשמעות של [[הר הכרמל]] שמכסה על העיר. פרשנות אחרת קושרת את השם חיפה עם המילה [[חוף]] או "חוף יפה". פרשנות נוספת מציינת את מקור השם במילה ה[[ארמית]] כיפא שמשמעותה סלע. מיקומה של חיפה על צוק הסלע הבולט אל ה[[ים]] - ייתכן שהוא העניק לה את השם הארמי כיפא. על בסיס פרשנות זו, עולי רגל [[נוצרים]] מאז [[מסעי הצלב]] במאה ה-12 וה-13 גרסו שחיפה נקראה על שם [[הכהן הגדול]] [[כייפא]] ("קיפא"; על פי [[הבשורה על פי לוקאס|לוקאס]], ג, 2) ואולי אפילו על שם [[פטרוס]] ה[[שנים-עשר השליחים|שליח]], שנקרא גם "כפא"{{הערה|[http://www.archive.org/stream/quarterlystateme07pale/quarterlystateme07pale_djvu.txt הקרן לחקר ארץ ישראל], פסקה 17, באתר [[הקרן לחקר ארץ ישראל|הקרן]]}}.
 
בתקופת הצלבנים נודעה חיפה גם בשם "פורפיריה החדשה" (Porphyria Novissima) או פּוֹרְפִירְיוֹן: פירוש "העיר הסגולה" - על שם צבע הארגמן היוקרתי המופק מ[[חלזון הארגמן]] שהיה מצוי בשפע באיזור.ובאותו הקשר, חיפה אף מופיעה בתלמוד הבבלי : "ציידי חלזון מסולמות של צור ועד '''חיפה'''". (בבלי,שבת;כו-ע"א). נוסע מהמאה הששית מכנה את חיפה : "עיר היהודים".
 
ריבוי הפירושים לשם הביא גם ל[[תעתיק]]ים רבים בשפות לועזיות. ב[[ערבית]] נכתב حَيْفَا - "חיפא", במקור [[יוונית|יווני]] עתיק נכתב Χάιφα, "חַיפה". גם בתקופה ה[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|עות'מאנית]] מופיע השם בתעתיקים שונים. [[ז'אן זואלארט]] כתב בשנת [[1586]] על "Caifas" (נהגה כֶּפַה), ואף על "Caface" (נהגה כַּפַס). בראשית [[המאה ה-19]] כתב החוקר הגרמני [[אולריך יאספר זטצן|זטצן]] כי בפי ה[[פרנקים]] נקרא היישוב Ha'ipha (נהגה הַאִיפַה). ה[[סופר]] האנגלי [[ג'יימס סילק בקינגהאם]] כתב ספר על טיולו ב[[ארץ ישראל]] בשנת [[1815]], ובו מופיעה העיר כ-"Caypha" (כנראה נהגה כַּיְפַה). ה[[כומר]] [[ויליאם ג'ון וודקוק]], שטייל בארץ בשנת [[1848]], כתב בספרו על "Caipha" (כנראה נהגה גם כַּיְפַה). בראשית [[המאה ה-20]] יצא [[גוטליב שומכר]] בקריאה לכתיב אחיד של שם העיר - "Haifa" (נהגה הַיְפַה). תחילה נענתה לו אוכלוסיית [[המושבה הגרמנית בחיפה|המושבה הגרמנית]], ובהדרגה הפכה הצעתו ל[[כתיב]] המקובל עד היום{{הערה|1=[[אלכס כרמל]], '''תולדות חיפה בימי הטורקים''', עמ' 15-14}}.