הבדלים בין גרסאות בדף "חיפה"

הוסרו 12,238 בתים ,  לפני 5 חודשים
←‏גאוגרפיה: הכל אני למען מכבי תל אביב
מ (שוחזר מעריכות של 2A00:A040:187:2F9C:DDEC:927F:BF40:945D (שיחה) לעריכה האחרונה של Ari-elzoren66)
תגית: שחזור
(←‏גאוגרפיה: הכל אני למען מכבי תל אביב)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
ריבוי הפירושים לשם הביא גם ל[[תעתיק]]ים רבים בשפות לועזיות. ב[[ערבית]] נכתב حَيْفَا - "חיפא", במקור [[יוונית|יווני]] עתיק נכתב Χάιφα, "חַיפה". גם בתקופה ה[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|עות'מאנית]] מופיע השם בתעתיקים שונים. [[ז'אן זואלארט]] כתב בשנת [[1586]] על "Caifas" (נהגה כֶּפַה), ואף על "Caface" (נהגה כַּפַס). בראשית [[המאה ה-19]] כתב החוקר הגרמני [[אולריך יאספר זטצן|זטצן]] כי בפי ה[[פרנקים]] נקרא היישוב Ha'ipha (נהגה הַאִיפַה). ה[[סופר]] האנגלי [[ג'יימס סילק בקינגהאם]] כתב ספר על טיולו ב[[ארץ ישראל]] בשנת [[1815]], ובו מופיעה העיר כ-"Caypha" (כנראה נהגה כַּיְפַה). ה[[כומר]] [[ויליאם ג'ון וודקוק]], שטייל בארץ בשנת [[1848]], כתב בספרו על "Caipha" (כנראה נהגה גם כַּיְפַה). בראשית [[המאה ה-20]] יצא [[גוטליב שומכר]] בקריאה לכתיב אחיד של שם העיר - "Haifa" (נהגה הַיְפַה). תחילה נענתה לו אוכלוסיית [[המושבה הגרמנית בחיפה|המושבה הגרמנית]], ובהדרגה הפכה הצעתו ל[[כתיב]] המקובל עד היום{{הערה|1=[[אלכס כרמל]], '''תולדות חיפה בימי הטורקים''', עמ' 15-14}}.
 
== גאוגרפיה ==
לא מגיע לרמה של תל אביב
[[קובץ:Western Haifa from the air.jpg|ממוזער|250px|מבט על חיפה ממעוף הציפור]]
ה[[טופוגרפיה]] של חיפה מגוונת - העיר משתרעת על פני [[מישור (גאוגרפיה)|אזורים מישוריים]] לאורך חוף [[הים התיכון]] (חלקם קרקעית ים שיובשה), על שיפוליו הצפוניים והמערביים של הר [[הכרמל]] וכן על שטחים נרחבים בפסגות ההר. עקב כך בחרה [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] לציין את הגובה הממוצע של חיפה מעל [[גובה פני הים|פני הים]] בשני מספרים: 5 (גובהו הממוצע של החלק על שפת הים) ו-380 (גובהו הממוצע של החלק שעל הכרמל). לגיוון הטופוגרפי הזה מצטרף גם [[מפרץ חיפה]] שהעיר יושבת בדרומו, המתאפיין ב[[רוח]]ות מתונות הודות להסתרה על ידי רכס הכרמל. [[נחל קישון]] זורם ב[[עמק זבולון]] ממזרח לעיר ונשפך אל מימי המפרץ לא רחוק מ[[העיר התחתית]]. ממערב, בולט אל תוך המים [[חצי אי|חצי האי]] [[כף הכרמל]]. הטופוגרפיה של העיר ייחודית בארץ בשל הסמיכות בין הר וחוף הים. המפרץ שלחופו היא שוכנת הוא המפרץ הטבעי היחיד לאורך חוף הים התיכון הישראלי. הכיוון הכללי של העיר הוא צפון-מערב – דרום-מזרח, כמו קו-רכס ההר. בפינה הצפון-מערבית נפגש הכרמל עם הים, באזור הידוע כ"[[ראש הכרמל]]",שהוא ייחודי מבחינה [[אקולוגיה|אקולוגית]]. בקצה הדרומי משתרע [[פארק הכרמל]], מה"ריאות הירוקות" הגדולות של [[מדינת ישראל]].
 
חיפה בנויה לאורך חלקו הדרומי של מפרץ חיפה, ותופסת חלקים משפלת זבולון במזרח, הר הכרמל מדרום, ורצועת מישור צרה לשפת הים התיכון בצפון ובמערב. שטח השיפוט של העיר הוא כ-71,000 [[דונם]]. הערים הגובלות בה הן [[טירת כרמל]], [[עספיא]], [[נשר (עיר)|נשר]], [[קריית אתא]], [[קריית ביאליק]], [[קריית מוצקין]] ו[[קריית ים]], וכן ה[[מועצה אזורית זבולון|מועצה האזורית זבולון]]. חיפה הוקמה על "מדרגות" טופוגרפיות רבות ושכונותיה על צלע הכרמל, עליו ולמרגלותיו מסמנות מעברים בין קווי-גובה וטיפוסי-[[נוף]], כמו גם בין חתכי אוכלוסייה.
 
לב המטרופולין הוא [[נמל חיפה|הנמל]] ורובע העסקים שסביבו. מצפון-מזרח למרכז העיר משתרע [[אזור תעשייה|אזור התעשייה]] של מפרץ חיפה, ששטחו, יחד עם אזורים לא-מיושבים סמוכים, מהווה כשליש מהשטח המוניציפלי של העיר, והוא מפריד בין [[קריית חיים]] לבין יתר חלקי העיר. [[קרקע|אדמתו]] של המפרץ ספוגה בפסולת רעילה וה[[אוויר]] בו טעון בחומרים [[זיהום אוויר|מזהמים]]. נחל קישון החוצה את השטח הזה בדרכו אל הים נחשב אחד ה[[נחל]]ים ה[[זיהום מים|מזוהמים]] בישראל, כיוון שה[[שפכים]] מהמפעלים שלגדותיו הוזרמו אליו במשך שנים רבות. המשבר האקולוגי של מפרץ חיפה לא עצר בגבולות הרובע התעשייתי, והאוויר בכל חלקי מזרח ה[[מטרופולין]] לרבות [[נווה שאנן (חיפה)|נווה שאנן]], [[קריית טבעון]] ו[[רכסים]], נחשב כמזוהם.
 
=== טבע בתחומי העיר ===
[[קובץ:PikiWiki Israel 6621 sacred heart capella.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קפלת הלב הקדוש ברכס [[סטלה מאריס]], על רקע הטבע הייחודי של [[ראש הכרמל]]]]
בחלקה הגבוה של העיר חיפה היה בעבר [[חורש ים-תיכוני]] עשיר ומפותח. [[בית גידול]] זה ממשיך להתקיים בפארק הכרמל, הגובל בשטחה המוניציפלי הדרומי של העיר, ומהווה דוגמה טיפוסית של [[אקוסיסטמה]] ים-תיכונית. הפארק כולל מצאי עשיר של תופעות [[גאולוגיה|גאולוגיות]], ממצאים פרהיסטוריים ו[[מגוון ביולוגי]] ונופי. שרידים של סביבה טבעית זו ניתן למצוא גם בין שכונות העיר, בעיקר ב[[ואדי|וואדיות]] ובמדרונות הפונים אל הים. הוואדיות של חיפה הם גאיות מכוסי חורש המפרידים בין שכונות הכרמל. החורש הטבעי כולל [[אלון|אלונים]], [[אורן|אורנים]] ו[[שיח]]ים צפופים, שביניהם יורדים מספר פלגים קטנים. הגדול בין הוואדיות הוא [[נחל הגיבורים]] (ואדי רושמיה), שחורץ עמק גדול למרגלות ההר. שרידים אלו מהווים ריאות ירוקות בעלות ערך נופי ו[[תיירות]]י רב, שלא ניתן למצוא ברוב ערי הארץ, ובחלקם עוברים גם שבילי טיול מסומנים. אזורים אלו מצטיינים בעולם חי וצומח ייחודי. מגוון מינים של [[בעלי חיים]] וצמחים טבעיים השתמר בהם. בשכונות מסוימות ניתן עד היום לשמוע בלילות יללות של [[תן|תנים]], ואף נצפים [[חזיר בר|חזירי בר]] משוטטים בחפשם אחר מזון. בשל החשש מתקיפה של התושבים על ידי החזירים, נעשים מאמצים להרחיק את החזירים מהשכונות, באמצעות ציד ושיטות אחרות. אזור חיפה הוא אזור התפוצה העיקרי של ה[[נחשיל חד-ראש|נחשיל חד-הראש]].
 
מתוך הכרה בחשיבות הריאות הירוקות של חיפה, חוקק חוק-עזר עירוני המונע את הבנייה בוואדיות הירוקים שבין שכונות העיר. ועם זאת, עם השנים, לחצי הבנייה והפיתוח, כמו גם יזמויות תחבורה שונות, הובילו ועודם מובילים לכרסום מתמשך בשטחי הריאות הירוקות שנותרו, פעמים רבות בתמיכת [[עיריית חיפה|העירייה]].
 
מלבד לחצי הפיתוח, חלק מהריאות הירוקות בחיפה סובלות מהתפשטות של [[מין פולש|מינים פולשים]] על חשבון החי והצומח הטבעי. מינים שונים של צמחים שניטעו ל[[צמח נוי|נוי]] בתוך שכונות העיר, נפוצו לשטחים הטבעיים הסמוכים והחלו דוחקים את הצומח המקומי. התופעה חמורה במיוחד בחלקם העליון של הנחלים [[נחל לוטם|לוטם]] ו[[נחל שיח|שיח]], עד כדי החלפת חברת הצומח. נצפית התפשטות של [[מינים פולשים]] גם לכיוון פארק הכרמל, בסביבת ה[[אוניברסיטת חיפה|אוניברסיטה]]. המינים הפולשים העיקריים הם: [[אילנתה בלוטית]], [[חמציץ נטוי]], [[דודוניאה דביקה]], [[כובע הנזיר]], [[פרקינסוניה שיכנית]], ו[[שיטה מכחילה]].
 
ראש הכרמל, בצפון-מערב העיר, הוא המקום שבו נפגש ההר עם הים; נחשב ייחודי בתצורה הפיזית הגורמת למשבי רוחות שאינם נצפים בחלקים אחרים בארץ. הכרמל ממשיך בשיפועו מתחת לפני המים ויוצר [[שונית]] ייחודית.
 
=== אקלים ===
[[אקלים|אקלימה]] של חיפה נוח ולח. הוא מושפע משני גורמים עיקריים: מיקומה על חוף הים התיכון, והר הכרמל שעליו היא בנויה. ה[[אקלים ים-תיכוני|קרבה לים]] מעצבת את האקלים המתון והיציב יחסית, שממנו נהנית חיפה, ותורמת ל[[לחות]] הגבוהה – כשיחס הלחות הממוצעת באוויר הוא 60%. הכרמל שמתרומם בחיפה משמש חיץ בין [[מישור החוף]] ובין אזור מפרץ חיפה, ויוצר אזורי רוחות שונים. עם זאת, השפעה על האקלים של העיר נודעת גם לריכוז הפעילות ה[[תעשייה|תעשייתית]] במפרץ, ובמיוחד לפליטת ה[[פחמן]] – שמלבד היותה הגורם הראשי ל[[תחלואה]] באזור היא גם נמנית עם הגורמים העיקריים ל[[אפקט החממה|התחממותו]], גם ברמה ה[[התחממות עולמית|גלובלית]]. מחקר משנת [[2007]] הצביע על תופעה זו כגורם שעתיד להחריף את עליית מפלס פני הים ולהביא להצפות שיגיעו אל מעבר ל[[בת גלים]] וכביש 4{{הערה|{{הארץ||דו"ח: הצפות בת"א וחיפה עקב ההתחממות העולמית|1.1550721|5 ביולי 2007}}}}{{הערה|ד"ר אלון אנגרט ועו"ד חנוך אילסר, [http://www.actcool.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/GWREPORT.pdf התחזית בידיים שלנו: ההתחממות הגלובלית בישראל – האפשרויות, ההשפעות וקווים למדיניות], באתר עמותת "[[אדם, טבע ודין]]", יולי 2007}}. ה[[טמפרטורה|טמפרטורות]] וה[[משקעים]] בחיפה הם פקטור שמיוחס לגובה הטופוגרפי המשתנה: העיר חיפה מציגה מדרג גבהים שנע בין מפלס פני הים בבת גלים ועד 480 [[מטר]] ברמת אבא חושי שבדניה. אזור הכרמל הוא קריר יותר ובו גם יורדים משקעים רבים ב[[חורף]]. החודש החם ביותר בחיפה הוא אוגוסט עם טמפרטורת מקסימום ממוצעת של 31.4 [[מעלות צלזיוס|מ"צ]], והחודש הקר ביותר הוא פברואר, עם טמפרטורת מינימום יומית ממוצעת של 8.7 מ"צ. טמפרטורת מי הים היא 22.4 מ"צ בממוצע שנתי, 28.8 מ"צ באוגוסט ו-16.2 מ"צ בפברואר. החודש ה[[גשם|גשום]] ביותר הוא דצמבר, עם 135.5 [[מילימטר|מ"מ]] גשם בממוצע. [[שלג]] הוא נדיר, וכיסה את פסגות ההר בפברואר [[1950]] (50 [[ס"מ]]), בינואר ובפברואר [[1992]], בינואר [[1998]] וכן בינואר [[2015]].
 
{{מזג אוויר
|עיר=חיפה <small>(נכון לאוקטובר 2007)</small>
|שנה_מקס=24.7
|שנה_מינ=15.9
|שנה_משק=538.3
|ינו_מקס=17.0
|פבר_מקס=17.5
|מרץ_מקס=19.6
|אפר_מקס=23.9
|מאי_מקס=26.2
|יונ_מקס=29.3
|יול_מקס=31.1
|אוג_מקס=31.4
|ספט_מקס=29.9
|אוק_מקס=28.0
|נוב_מקס=24.0
|דצמ_מקס=19.2
|ינו_מינ=8.9
|פבר_מינ=8.7
|מרץ_מינ=10.5
|אפר_מינ=13.6
|מאי_מינ=17.2
|יונ_מינ=20.6
|יול_מינ=23.0
|אוג_מינ=23.6
|ספט_מינ=21.7
|אוק_מינ=18.5
|נוב_מינ=14.1
|דצמ_מינ=10.9
|ינו_משק=124.9
|פבר_משק=92.2
|מרץ_משק=52.8
|אפר_משק=23.6
|מאי_משק=2.7
|יונ_משק=0
|יול_משק=0
|אוג_משק=0
|ספט_משק=1.2
|אוק_משק=28.0
|נוב_משק=77.4
|דצמ_משק=135.5
|מקור=[[השירות המטאורולוגי הישראלי]]{{הערה|1=[http://www.ims.gov.il/IMS/CLIMATE מידע אקלימי רב שנתי], באתר השירות המטאורולוגי הישראלי (עדכון אחרון: אוקטובר 2007)}}
}}
 
== היסטוריה ==