הבדלים בין גרסאות בדף "שלמה לביא"

הוסרו 30 בתים ,  לפני 7 חודשים
אין תקציר עריכה
מ (הסבת תבנית נזכור את כולם לתבנית יזכור (תג))
 
==ביוגרפיה==
שלמה לביא נולד למשפחת לבקוביץ מ[[חסידות גור|חסידי גור]] בשנת 1882 בעיר ב[[פלונסק]] שב[[פולין הרוסית]] (עיר הולדתו של [[דוד בן-גוריון]]). היה פעיל ב[[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועת הנוער הציונית]] "[[אגודת עזרא]]" שהקימו בפלונסק בן-גוריון ו[[שלמה צמח]].
 
שלמה לביא עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1905]], בימי [[העלייה השנייה]]. עבד כפועל ב[[פרדס]]ים ב[[פתח תקווה]] ו[[אילניה|סג'רה]]. בשנות [[מלחמת העולם הראשונה]] עבד ב[[חוות כנרת]]. בשנת 1905 השתתף בכנס היסוד של "[[הפועל הצעיר]]". בשנת [[1909]] השתתף בהקמת ארגון "[[השומר]]", ובמרוצת הזמן עבר מהפועל הצעיר ל[[אחדות העבודה]] ולאחר מכן, בשנת [[1931]], עם איחוד שתי המפלגות היה לאיש [[מפא"י]] וממנהיגיה. בשנות [[מלחמת העולם הראשונה]] עבד ב[[חוות כנרת]].
 
שלמה לביא היה אבי הרעיון של מעבר מן [[קבוצה (התיישבות)|הקבוצה]], שהייתה חבורה קטנה ואינטימית, לקבוצה הגדולה (שבמרוצת הזמן הפכה ל[[קיבוץ]]). לביא היה ממקימי הקיבוץ [[עין חרוד]] בשנת [[1921]], וגר בו עד מותו.
 
בשנות החמישים, בעת [[הפילוג בקיבוץ המאוחד]], עבר לביא ל[[עין חרוד איחוד]] והיה לאחד מראשי [[איחוד הקבוצות והקיבוצים]].
 
שלמה לביא כתב מספר ספרים ובהם מאמרים בענייני [[היישוב]] והתנועה הקיבוצית. כן פרסם קובצי סיפורים וחיבר [[רומן]] [[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] בשם "עלייתו של שלום ליש" (עינות; [[עם עובד]], [[תשט"ז]]–[[תשכ"ד]]), שזיכה אותו ב[[פרס אוסישקין]] לשנת תשט"ז.{{הערה|{{מעריב||לביא ורפאלי זכו בפרס אוסישקין|1956/09/17|00305}}; {{דבר||לביא ורפאלי זכו בפרס אוסישקין|1956/09/18|00210}}; {{הצופה||"פרס אוסישקין" ללביא ורפאלי|1956/09/18|00424}}; {{חרות||ש. לביא וא. רפאלי זכו בפרס אוסישקין|1956/09/18|00432}}; {{דבר|[[אברהם חיים אלחנני|א. ח. א.]]|עם פרס אוסישקין|1956/09/18|00220}}.}}
 
==קישורים חיצוניים==
* {{קישורי ח"כ|469|פתוחה=ותיק}}
* {{תדהר|6|2548|שלמה לביא (לבקוביץ)}} {{תדהר|13|4358|המשך}}
* {{דבר||מ. שרת: לביא הגשים אחדות הרוח והגוף|1956/08/05|00604}}
* {{דבר|ד. מלץ|שלמה לביא איננו|1963/07/24|00117}}, {{דבר||המשך|1963/07/24|00200}}