מלחמת העולמות (תסכית) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←עלילה: ניסוח |
מ הגהה |
||
שורה 19:
השראה נוספת היו מחזה הרדיו "{{אנג|The Fall of the City||0}}" (בעברית: "נפילת העיר") ששודר ב-[[11 באפריל]] [[1937]] במסגרת סדרת הדרמה "{{אנג|Columbia Workshop||0}}" (בעברית: "הסדנה של קולומביה") ששודרה ב-CBS, ובו גילם ולס עצמו דמות של [[קריין]] יודע-כל, וכן התוכנית "Air Raid" ("התקפה אווירית"), דרמה שדימתה זמן אמת, ושודרה ב-[[27 באוקטובר]] [[1937]], בכיכובו של [[שחקן אופי|שחקן האופי]] '''ריי קולינס''' {{אנ| Ray Collins}}. בשידור "מלחמת העולמות" נעשה שימוש בטכניקות דומות לאלה שיושמו בסדרת הדרמה התיעודית "{{אנג|The March of Time||0}} ששודרה ב-CBS בשנים [[1931]]–[[1945]]. ולס השתתף בצוות השחקנים של הסדרה החל מ[[מרץ]] [[1935]], ושחקנים נוספים שהשתתפו בסדרה זו הופיעו גם ב"מלחמת העולמות", כך גם אשת האפקטים הקוליים אורה ד' ניקולס.
36 שעות לפני תחילת החזרות, הודיע קוץ' למפיק האוסמן שאין ביכולתו לעבד מחזה שיישמע מעניין או אמין. בהיעדר חלופות, האוסמן לחץ על קוץ' להמשיך בעבודה. הם ישבו לילה שלם יחד עם עוזרתו האישית של קוץ', אן פרויליק {{אנ|Anne Froelick}}, לימים תסריטאית, מחזאית וסופרת, וסיימו את הטיוטה הראשונה. ב[[יום חמישי]], שלושה ימים לפני השידור, נעשתה הקלטה ראשונית של התסכית. ולס היה עסוק באותה עת בחזרות ל[[הצגת בכורה|בכורת]] המחזה "[[מות דנטון]]" מאת [[גאורג ביכנר]], שמע את ההקלטה במלונו, סבר שהתסריט משעמם, ודרש להכניס מבזקי חדשות ודיווחים של עדי ראייה כדי להעצים את תחושת הדחיפות וההתרגשות. האוסמן, קוץ' וסטוארט שכתבו את התסריט באותו לילה, והוסיפו מבזקי חדשות תוך שימוש בשמות אמיתיים ככל שניתן, של מקומות, מוסדות ואנשים. אולם דייווידסון טיילור, המפיק בפועל מטעם CBS, והמחלקה המשפטית של הרשת, סברו ששימוש בשמות אמיתיים ורשמיים עלול להוות עילה לתביעות משפטיות, ולפי רשימת דרישות, הוכנסו שינויי נוסח שכללו החלפת שמות רשמיים של מקומות ומוסדות, בשמות וכינויים בדיוניים או סתמיים. על מנת ליצור את הדמות הבדיונית של כתב הרדיו קארל פיליפס, השחקן פרנק רידיק הקשיב שוב ושוב להקלטת דיווחו של הכתב [[הרברט מוריסון (
את המוזיקה החיה ניגנה תזמורת ב[[מנצח|ניצוח]] ה[[מלחין]] [[ברנרד הרמן|ברנרד "בני" הרמן]]. על ההפקה המוזיקלית הופקד פול סטוארט, שהיה אחראי על כך שהתזמורת תישמע כתזמורת ריקודים. לימים, סיפר סטוארט שמכיוון שהרמן היה [[מוזיקה קלאסית|מוזיקאי קלאסי]], הוא התקשה להבין וליישם מקצבים של מוזיקה לריקודים, והנגנים הבינו את הדרישות רק אחרי שסטוארט עצמו עלה ל[[פודיום]] והדגיש בתנועותיו את ה[[פעמה|פעמות]] הנכונות{{הערה|Smith, Steven C. [http://www.bernardherrmann.org/articles/smith-stewart/ For the Heart at Fire's Center]. The bernard Herman Society, 1996}}. ולס רצה יהיו ממושכים באופן חריג, ולשם כך הוכנסו קטעי סולו ב[[פסנתר]] מאת [[קלוד דביסי|דביסי]] ו[[פרדריק שופן|שופן]]. האוסמן אמר שקטעי הפסנתר יצרו אפקט של איום, והמתח גבר עד שהיה כמעט בלתי נסבל. ולס שיבח את סטוארט באומרו שאיכות השידור הייתה בזכותו.
| |||