המתקפה על פרל הארבור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Pialakedamaian (שיחה | תרומות) |
Pialakedamaian (שיחה | תרומות) |
||
שורה 43:
בשנים 1921–1922 השתתפה יפן ב[[הוועידה הימית בוושינגטון|וועידה הימית בוושינגטון]] והייתה שותפה להסכמים שהושגו שם. אחד מהם היה ברית של תשע מדינות שנועדה לאפשר לסין לכונן משטר יציב. יפן התחייבה לעיקרון של מדיניות אי-התערבות בסין ולכיבוד ריבונותה ועצמאותה של סין. לאחר הקמת ממשלת [[קקואיי טנאקה|טנאקה]] ביפן, בשנת [[1927]], היא אף נקטה במדיניות חיובית כלפי המאמצים לכונן בסין משטר עצמאי יציב. אולם מדיניות זאת קרסה ב־[[1931]] עם פלישת יפן למנצ'וריה והקמת ממשלת הבובות [[מנצ'וקוו]], מהלך שהיה הפרה בוטה של ההבטחות שיפן עצמה נתנה. יפן אומנם הודיעה כי אין לה תביעות טריטוריאליות נוספות בסין אולם הצהרה זו לא עמדה במבחן המציאות, שכן זמן קצר לאחר מכן התקדמו הכוחות היפנים בתוך סין דרומה ומערבה, והשתלטו על שטחים נרחבים.
כש[[חבר הלאומים]] אימץ דו"ח אנטי־יפני של ועדת לייטון, שבחנה את המצב במנצ'וריה, נטש נציג יפן את הדיונים והודיע על כוונת ארצו לפרוש מהארגון, דבר שבצעה בהפגנתיות בנטישת נציגה את חבר הלאומים ב [[1933]]. התרוץ המידי לנטישה היה שיפן סרבה להגביל את הצי שלה לנוסחת "5 : 5 : 3"
שנתנה ל[[בריטניה]] ועוד, יתרון על יפן של 5 ספינות בריטיות לעומת 3 ספינות יפניות מכל קבוצה. יפן המשיכה כל העת במדיניות דו־משמעית. ב־21 בפברואר [[1934]] העביר שר החוץ היפני לעמיתו האמריקני הודעה שבה אמר כי אין שום בעיה שאינה ניתנת לפתרון באמצעים ידידותיים ביחסים שבין שתי המדינות. עם זאת, ב־17 באפריל אותה שנה הבהירה יפן את עמדתה כי ממשלת סין חייבת למלא אחר שורת תכתיבים שהציבה לה, ובמקביל הודיעה על כוונתה לפרוש בסוף [[1936]] מאמנה בינלאומית שנחתמה ב־[[1922]] בוושינגטון, ושהטילה מגבלות על נוכחותה הימית באזור. בשנת [[1937]] הגו היפנים את "תכנית מארוזאן" שהיתה תכנית האב שלהם לכיבוש [[האוקיינוס השקט]]. במסגרת התכנית סימנו היפנים את ארצות הברית כמכשול העיקרי לבצועה. בכך נזרע הזרע להתקפה על פרל הרבור.
| |||