הבדלים בין גרסאות בדף "קשירה רפואית"

הוסרו 1,315 בתים ,  לפני 11 חודשים
מ
עריכה לא נייטרלית. מטרת הטיפול היא לא גרימת סבל
מ (←‏אופן הטיפול: קישורים)
מ (עריכה לא נייטרלית. מטרת הטיפול היא לא גרימת סבל)
== אופן הטיפול ==
חדר הקשירה הוא בדרך כלל חדר מבודד, ומלבד החפצים הנדרשים לקשירה עצמה הוא ריק. במהלך הקשירה נקשרים שניים או יותר מ[[גפיים|גפיו]] של החוסה אל מיטה מיוחדת. במהלך הקשירה תנועתו של הנקשר מאד מוגבלת והוא איננו כמעט יכול לזוז במהלך כל הקשירה.
 
דרך השפעת ההליך היא גרימת [[סבל]] רב למטופל שהוא הגורם הפעיל בהליך ומאפשר את תפקודו בהכנעת המטופלים לרצון המטפלים בהם ובכך מאפשר השפעה פסיכולוגית. ההליך עצמו גורם למתח פסיכולוגי רב, שמועצם על ידי הבידוד שגורם לחוסר גירויים שכליים, ואף לסבל העשוי לגרום למטופל אף לצרוח ולהתפתל במהלך השהות במצב קשירה.
 
במקרים מסוימים, הקשירה נעשית כך שאמנם יהיה בידוד מסוים, אך מטופלים אחרים במחלקה, עדיין יכולים לראות או לשמוע את תוצאות הטיפול.
 
==בישראל==
בעבר נעשה שימוש בקשירה כאמצעי שכנוע, ענישה והרתעה, וכתגובה ל[[אלימות מילולית]] כלפי הצוות הרפואי. בסוף [[העשור השני של המאה ה-21]], עקב לחץ ציבורי{{מקור}}, פרסם [[משרד הבריאות]] הנחיות ולפיהן אין להשתמש בקשירה אלא כדי למנוע סכנה למטופל או לסובבים, וגם במקרים אלו יש להעדיף את שיטת ה[[בידוד (פסיכיאטריה)|בידוד]].
==שימושים אחרים==
בנוסף לשימוש בקשירה ב[[פסיכיאטריה]], נעשה שימוש ב[[רפואה]] בקשירת מטופלים גם במקרים נוספים, למשל קשירת [[חולה]] [[קשיש]] שעלול ליפול מהמיטה, חולה שסובל מ[[פגיעת ראש]] ועלול להסיר מעצמו ציוד רפואי או בזמן [[ניתוח]] או טיפול הדורש חוסר תזוזה.
 
קשירה זו איננה כרוכה בבידוד והיא איננה נועדה ליצור אפקט פסיכולוגי במטופל.
 
== סיכונים ותופעות לוואי ==
כמו כל הליך רפואי, גם הקשירה הרפואית איננה נטולת סיכונים.
 
בעקבות ההליך יתכנו מקרים של [[טראומה נפשית]] במטופלים וזאת בעקבות הסבל הכרוך בהליך וכן בעקבות גורמים אחרים, למשל חוסר מוכנות (הפתעה) לקשירה.
 
== ראו גם ==