עיטורי ברית המועצות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, נקודה בסוף פסקה |
|||
שורה 6:
===עיטור לנין===
[[קובץ:Kiselev's Order of Lenin (cropped).png|שמאל|ממוזער|150px|עיטור לנין]]
[[עיטור לנין]] (ב[[רוסית]]: '''орден Ленина''') נוסד בשנת [[1930]] והיה לעיטור הגבוה ביותר בברית המועצות. הוא הוענק לאזרחים על שירות יוצא דופן למדינה ולחיילים שהיו בעלי אומץ לב יוצא מגדר הרגיל. עיטור [[לנין]] הוענק לראשונה ב-[[23 במאי]]
[[גיבור ברית המועצות|גיבורי ברית המועצות]] ו[[גיבור העמל הסוציאליסטי|גיבורי העמל הסוציאליסטי]] קיבלו עיטור זה יחד עם העיטורים שמתאימים לתארים אלו.
שורה 16:
[[עיטור מהפכת אוקטובר]] (ב[[רוסית]]: Орден Октябрьской Революции) נוצר ב-[[31 באוקטובר]] [[1967]] לציון 50 שנה ל[[מהפכת אוקטובר]], השני בגובהו בברית המועצות. העיטור הוענק לאזרחים אשר תרמו לפעילות המהפכנית ולביסוס השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, עבור הישגים בפיתוח הסוציאליזם והמדינה, על הישגים במדע ובתרבות, עבור הצטיינות בקרב, עבור תרומה להגנת המדינה, עבור פעילות ציבורית פורה ועבור קידום וייצוא ה[[סוציאליזם]] למדינות אחרות באירופה.
העיטור עשוי מכסף, פרט לפטיש ומגל בחלק המרכזי התחתון, אשר עשויים מזהב טהור. המשקל הכולל של העיטור - 31 גרם.
עיטור זה הוענק לראשונה ב-[[6 בנובמבר]] 1967 לערים [[סנט פטרבורג|לנינגרד]] ו[[מוסקבה]], על תרומתם במלחמת העולם השנייה. כמו כן, זכו בעיטור [[אברורה|ספינת הקרב אברורה]], [[מרשל ברית המועצות|מרשלי ברית המועצות]] [[גאורגי ז'וקוב]], [[איבן בגריאמן]], [[איבן קונייב]], מפקד [[הצי הסובייטי]] [[אדמירל]] [[סרגיי גורשקוב]] ועוד. כמו כן, זכה גם העיתון הסובייטי [[פראבדה]] בעיטור זה. בסה"כ, עד התמוטטות ברית המועצות הוענקו 106,462 עיטורים אלו.
שורה 22:
===עיטור הניצחון===
[[קובץ:Order of Victory.jpg|שמאל|ממוזער|150px|עיטור הניצחון]]
[[עיטור הניצחון]] (ברוסית: Орден Победа) היה העיטור הצבאי הגבוה ביותר בברית המועצות, הניתן לאנשי הפיקוד העליון של הצבא האדום על "פעולה מוצלחת במסגרת חזית אחת או יותר שהביאה לשינוי משמעותי של המצב לטובתו של הצבא האדום".
העיטור נוסד בשנת 1943 והוענק לראשונה ב-[[10 באפריל]] [[1944]] ל[[גיאורגי קונסטנטינוביץ' ז'וקוב]], [[אלכסנדר ואסילבסקי]] ו[[יוסיף סטלין]] על חלקם בשחרור אוקראינה המזרחית. שלושתם קיבלו את העיטור פעם נוספת בשנת 1945 - והם היחידים שקיבלו עיטור זה יותר מפעם אחת.
כל העיטורים מסוג זה ניתנו במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], פרט לזה של [[ברז'נייב]] שהוענק ב-[[1978]] (העיטור נשלל ממנו מספר שנים לאחר מותו, ב-[[1989]]). בסך הכול ניתן העיטור 20 פעם ל־17 איש (כולל ברז'נייב).
העיטור עצמו הוא [[כוכב מחומש]] מ[[פלטינה]], המעוטר ב-150 [[יהלום|יהלומים]] ובאבני [[אודם]] במשקל כולל של 16 [[קרט (יחידת משקל)|קרט]]. במרכזו דמות [[הקרמלין]], [[המאוזוליאום של לנין]] ומגדל ספסקאיה ב[[זהב]], מוקפים בשיבולים זהובות כשמעליהן הכיתוב CCCP (ברית המועצות) ובתחתית Победа (ניצחון).
מתוך 17 מקבלי העיטור 5 לא נמנו עם אנשי הצבא האדום:
שורה 38:
העיטור עשוי מכסף עם ציפוי זהב. על הדגל ישנו כיתוב: "פועלי כל העולם, התאחדו!".
מעמדו של עיטור זה נשחק בשנים [[1945]]–[[1958]], כאשר הוא הוענק לא על הישגים בקרב, אלא על 20 ו-30 שנות שירות ללא דופי בצבא, במשטרה וב[[ק.ג.ב.]] של ברית המועצות. לאחר שנת 1958 העיטור שוב חזר להיות מוענק רק על הישגים בשדה הקרב.
עד לפירוק ברית המועצות בשנת [[1991]] הוענקו כ-580,000 עיטורי הדגל האדום.
===עיטור סובורוב===
[[עיטור סובורוב]] (ב[[רוסית]]: орден Суворова) נוסד ב-[[29 ביולי]] [[1942]]. הוא קיים בשלוש דרגות.
העיטור קרוי על שמו של [[אלכסנדר סובורוב]], [[מצביא]] רוסי מפורסם מן [[המאה ה-18]].
לפי תקנון העיטור:
*לדרגה הראשונה היו זכאים: מפקדי [[קבוצת ארמיות|חזיתות]], מפקדי [[ארמייה|ארמיות]] וקציני המטה הבכירים שלהם על תכנון קרב, שבמהלכו הביסו אויב, העולה עליהם במספר חייליו.
*לדרגה השנייה היו זכאים מפקדי [[גיס|קורפוסים]], [[אוגדה|דיוויזיות]] ו[[חטיבה|חטיבות]] יחד עם קציני המטה על תכנון קרב שבמהלכו הביסו אויב, העולה עליהם במספר חייליו.
*לדרגה השלישית היו זכאים מפקדי ה[[רגימנט]]ים, ראשי מטה הרגימנט, מפקדי [[גדוד]]ים ו[[פלוגה|פלוגות]] על מנהיגות יוצאת מגדר הרגיל, כושר ארגון והובלת החיילים לניצחון בקרב.
עיטור סובורוב הוענק לראשונה ב-[[26 בדצמבר]] 1942. זה היה עיטור מדרגה שנייה שהוענק לגנרל בדאנוב, מפקד גיס משוריין. הגיס של בדאנוב ביצע פשיטה בת חמישה ימים בעורף האויב באזור נהר [[דון (נהר)|דון]], שבמהלכו השמיד בסיס אווירי גדול של הצבא הגרמני, ממנו בוצעו גיחות הספקה לארמייה הנצורה של גנרל [[פרידריך פאולוס|פאולוס]] ב[[הקרב על סטלינגרד|סטלינגרד]].
עיטור סובורוב מדרגה ראשונה הוענק לראשונה ב-[[28 בינואר]] 1943 ל[[גאורגי ז'וקוב]] על חלקו ב[[קרב סטלינגרד]].
שורה 60:
לאחר מלחמת העולם השנייה הוענקו עיטורי סובורוב בודדים בלבד:
* בשנת [[1947]] הוענק עיטור סובורוב מדרגה ראשונה למנהיג [[אלבניה]] [[אנוור הוג'ה]]
* בשנת [[1958]] באופן מפתיע ולא ברור הוענקו עיטורי סובורוב למלך [[קמבודיה]] נורודום סוראמאריט ולבנו [[נורודום סיהאנוק]], יורש העצר.
* בשנת [[1959]] הוענק עיטור סובורוב מדרגה ראשונה ל[[היילה סלאסי, קיסר אתיופיה|היילה סלאסי]].
שורה 71:
===עיטור קוטוזוב===
[[עיטור קוטוזוב]] נוסד ב-[[29 ביולי]] [[1942]]. בהתחלה לעיטור היו שתי דרגות, דרגה שלישית נוספה בשנת 1943.
העיטור קרוי על שמו של [[קוטוזוב]], גנרל רוסי שעיקר פרסומו בא לו מ[[מלחמות נפוליון]].
שורה 77:
לעומת עיטור סובורוב, אשר מוענק על ביצוע מבצעים התקפיים עיטור קוטוזוב מוענק על מבצעים בעלי אופי הגנתי יותר.
לפי תקנון העיטור:
*לדרגה הראשונה היו זכאים מפקדי חזית וארמיות וראשי המטה שלהם על תכנון וביצוע מעולה של קרב נסיגה (מאולצת) של יחידות צבאיות גדולות, תוך הסבת אבדות כבדות לאויב, ביצוע התקפות נגד יעילות, שמירת הכוח של היחידות ויצירת קווי הגנה חדשים.
*לדרגה השנייה היו זכאים מפקדי קורפוסים, דיוויזיות וחטיבות וראשי המטה שלהם על תכנון וביצוע קרב הגנה או התקפת נגד, שבמהלכם הוסבו לאויב אבדות כבדות.
*לדרגה השלישית היו זכאים מפקדי הרג'מנטים, הגדודים והפלוגות ולראשי מטה הרגימנט על יוזמה התקפית שכתוצאה ממנה האויב סבל אבדות כבדות בקרב או על השמדת יחידות אויב מכותרות ומעוזי ההתנגדות של האויב.
במהלך מלחמת העולם השנייה הוענקו 7322 עיטורי קוטוזוב (מתוכם 1594 הוענקו ליחידות צבאיות ואחד - ל[[מפעל הטרקטורים (צ'ליאבינסק)|למפעל לייצור טנקים בצ'ליאבינסק]]).
שורה 87:
לאחר מלחמת העולם השנייה הוענקו עיטורי קוטוזוב בודדים בלבד:
* בשנת 1956 הוענקו 6 עיטורים למפקדים בכירים שהשתתפו בדיכוי [[המרד ההונגרי]].
* בשנים 1981 -1982 הוענקו 8 עיטורים לגנרלים סובייטים על חלקם ב[[מלחמת אפגניסטן (ברית המועצות)|מלחמת אפגניסטן]].
<gallery>
תמונה:OrderOfKutuzov1st.jpg|עיטור קוטוזוב מדרגה ראשונה
שורה 114:
קיימות שלוש דרגות של העיטור.
לפי תקנון העיטור:
*לדרגה הראשונה היו זכאים מפקדי חזיתות, ציים או יחידות [[פרטיזנים]] גדולות וקציני מטה בכירים שלהם על ביצוע מבצע מוצלח לשחרור עיר בעלת חשיבות אסטרטגית, על ביצוע פשיטות בעורף האויב, תוך הסבת אבדות כבדות או על טיבוע שיירות גדולות של האויב בים.
*לדרגה השנייה היו זכאים מפקדי הקורפוסים, דיוויזיות, חטיבות ורגימנטים, קציני המטה של היחידות האלה ויחידות פרטיזנים על פריצת קווי הגנה של האויב, על צליחה מוצלחת של נהרות או על השמדת קווי אספקה בעורף האויב.
*לדרגה השלישית היו זכאים טוראים, סמלים וקצינים עד לרמת מפקד גדוד על יוזמה התקפית בקרב וניצחון על האויב בהיתקלות.
במהלך מלחמת העולם השנייה הוענקו כ-8451 עיטורי בוגדן חמלניצקי (מתוכם 106 הוענקו ליחידות צבאיות, ביניהן גם חטיבה צ'כית).
לאחר מלחמת העולם השנייה הוענקו 6 עיטורי חמלניצקי בלבד - למפקדים בכירים שהשתתפו בדיכוי [[המרד ההונגרי]].
שורה 135:
העיטור הוענק אך ורק במהלך מלחמת העולם השנייה, פרט לשני מקרים: בשנת 1951 הוא הוענק לבית הספר לקציני חיל הים ב[[לנינגרד]] ובשנת [[1968]] - לאקדמיה צבאית של חיל הים הסובייטי.
בסך הכול הוענקו 47 עיטורי אושקוב מדרגה ראשונה. בין מקבלי העיטור: 25 קצינים סובייטים (ל-11 מתוכם הוא הוענק פעמיים) ול1 בריטי (אדמירל [[ברטרם רמזי]]), 8 חידות צבאיות, בית ספר לקציני חיל הים ואקדמיה צבאית.
עיטור אושקוב מדרגה שנייה הוענק 194 פעם, 13 מתוכם - ליחידות צבאיות.
הקצין הראשון שהוענק לו עיטור אושקוב מדרגה השנייה (יורי ראל שמו) היה קרוב משפחה רחוק של אדמירל אושקוב. סבתא רבה של תת-אדמירל יורי ראל הייתה אחייניתו של אדמירל אושקוב (לאדמירל אושקוב עצמו לא היו ילדים).
<gallery>
תמונה:OrderOfUshakov1st.jpg|עיטור אושקוב מדרגה ראשונה
שורה 152:
*לדרגה השנייה היו זכאים קציני חיל הים על הגנה אקטיבית על בסיסם או קוי האספקה, בתנאי שבמהלך הקרב ספינות האויב טובעו או נאלצו לסגת.
העיטור הוענק אך ורק במהלך מלחמת העולם השנייה.
בסך הכול הוענקו 80 עיטורי נחימוב מדרגה ראשונה (5 מתוכם הוענקו ליחידות צבאיות). עיטור נחימוב מדרגה שנייה הוענק 467 פעם, 2 מתוכם - ליחידות צבאיות.
שורה 166:
העיטור מוענק על פעילות יוצאת דופן למען הגנה על ברית המועצות הן בימי המלחמה והן בימי שלום.
העיטור בעל צורת כוכב עשוי מכסף ומצופה באמייל אדום. במרכז העיטור מודבקת לוחית בצורת פרסה ובה מצויר חייל עם רובה בעמידה התקפית. סביב החייל ישנו כיתוב ברוסית "פועלי כל העולם, התאחדו!". לרגלי החייל ישנו כיתוב - ברית המועצות (ב[[רוסית]]: СССР). בתחתית העיטור מצוירים פטיש ומגל - אחד מסמלי ברית המועצות.
העיטור היה נפוץ במיוחד בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר הוענק כ-2,900,000 פעם, בעיקר לקצינים זוטרים. בנוסף לחיילים הוענק העיטור גם ליחידות צבאיות.
מעמדו של העיטור נשחק בשנים [[1945]]–[[1958]], כאשר הוא הוענק לא על האומץ בשדה הקרב, אלא על 15 שנות שירות ללא דופי בצבא, במשטרה וב[[ק.ג.ב.]].
מעמדו "עלה" בשנות השמונים, כאשר הוא הוענק על הישגים קרביים לחיילים סובייטים, אשר לחמו ב[[אפגניסטן]].
מהיווסדו של העיטור בשנת 1930 ועד לפירוק ברית המועצות בשנת [[1991]] הוענקו כ-3.9 מיליון עיטורי הכוכב האדום.
===עיטור מלחמת המולדת===
עיטור מלחמת המולדת (במקור:עיטור המלחמה הגדולה של המולדת)
העיטור הוענק לחיילי הצבא האדום ולפרטיזנים על מעשי גבורה בשדה הקרב, אולם בשנת 1985 במהלך חגיגות ארבעים שנה לניצחון על גרמניה הוחלט שהעיטור יוענק לכל וותיקי המלחמה שעדיין חיים.
שורה 187:
===עיטור התהילה===
[[עיטור התהילה]] נוסד בשנת [[1943]]. זהו העיטור היחידי בין כל העיטורים הצבאיים של [[ברית המועצות]] המיועד לחוגרים בלבד (כלומר לא לקצינים). יוצאי מן הכלל היחידים היו קציני חיל האוויר בדרגת [[סגן-משנה]] בלבד, אשר גם היו זכאים לעיטור זה.
לעיטור זה היו קיימות שלוש דרגות, כאשר היה ניתן להעניק אותן אך ורק בסדר עולה, כלומר לא ניתן להעניק, למשל, עיטור מדרגה שנייה לחייל שאין לו עדיין עיטור מדרגה שלישית.
שורה 208:
מעמדם של חיילים שזכו בכל שלוש הדרגות של עיטור התהילה הושווה למעמדם של מקבלי תואר "[[גיבור ברית המועצות]]".
במהלך המלחמה הוענקו 980,000 עיטורי תהילה מדרגה שלישית, 46,000 מדרגה שנייה ו-'''2562''' עיטורים מדרגה ראשונה.
*בין 2562 החיילים שקיבלו את כל שלוש הדרגות של העיטור ישנן גם 4 נשים.
*מבין החיילים שקיבלו את כל שלוש הדרגות של העיטור היו 9 יהודים. שניים מהם : [[בוריס זמנסקי]] ו[[גריגורי אברמוביץ' בוגוראד|גריגורי בוגוראד]] עלו בשנות ה-90 לישראל.
*כ-27 לוחמים קיבלו את "עיטור התהילה" 4 פעמים (מה שהיה כמעט בלתי אפשרי), ורק אחד מהם לא שרד את המלחמה. שמו היה אילריון מרקולוב ([[1945]]-[[1913]]), הוא עבר את כל הדרך ממוסקבה לברלין, ונהרג יום אחד לפני סיום המלחמה. הוא נהרג ב[[צ'כוסלובקיה]] (מספר מועט של חיילים נהרגו בקרבות בשחרור צ'כוסלובקיה), בהפצצה האחרונה של הגרמנים באזור.
שורה 222 ⟵ 219:
===עיטור אות הכבוד===
{{ערך מורחב|עיטור אות הכבוד}}
[[עיטור אות הכבוד]] הוא עיטור אזרחי שנוסד ב-[[25 בנובמבר]] [[1935]].
על פי הקריטריונים שנקבעו על ידי הממשלה הסובייטית, לעיטור היו זכאים:
*אזרחים וארגונים אשר תרמו לפיתוח התעשייה, החקלאות, הבנייה, התקשורת, שירותי הבריאות והשירות לאזרח.
שורה 252 ⟵ 249:
===עיטור השירות למען המולדת בכוחות המזוינים של ברית המועצות===
[[עיטור השירות למען המולדת בכוחות המזוינים של ברית המועצות]] נוסד ב-[[28 באוקטובר]] [[1974]]. במקור נועד העיטור להיות מוענק לקצינים ונגדים על הישגיהם בעיתות שלום, אך במהלך [[מלחמת אפגניסטן (ברית המועצות)|מלחמת אפגניסטן]] הוענק גם על מעשי גבורה ואומץ אישי.
לעיטור זה קיימות שלוש דרגות, כאשר היה ניתן להעניק אותן אך ורק בסדר עולה, כלומר לא ניתן להעניק, למשל, עיטור מדרגה שנייה לחייל שאין לו עדיין עיטור מדרגה שלישית. כל שלוש הדרגות של העיטור עשויות מ[[כסף (יסוד)|כסף]]. בעיטור מדרגה שנייה הכוכב במרכז העיטור מצופה זהב ובעיטור מדרגה ראשונה הריבוע העליון גם הוא מצופה בזהב.
עד להתפרקות ברית המועצות הוענקו 69,576 עיטורים מדרגה שלישית, 589 מדרגה שנייה ו-'''13''' עיטורים מדרגה ראשונה.
<gallery>
שורה 273 ⟵ 270:
[[קובץ:Hero of the USSR.png|שמאל|ממוזער|100px|כוכב הזהב, מדליית גיבור ברית המועצות]]
{{הפניה לערך מורחב|גיבור ברית המועצות}}
תואר הכבוד "גיבור ברית המועצות" הוענק לראשונה בשנת [[1934]] לטייסים שהשתתפו במבצע הצלה של [[צ'ליוסקין]]. המדליה הוענקה לחיילים ואזרחים כאחד והיא הייתה אות ההצטיינות הגבוה ביותר בברית המועצות. המקבילה האזרחית היא "גיבור העמל הסוציאליסטי". מקבל התואר "גיבור ברית המועצות" היה זכאי למדליית כוכב הזהב, תעודה מהפריסידיום של [[הסובייט העליון]] ועיטור [[לנין]]. הייתה אפשרות לקבל את המדליה יותר מפעם אחת. אם האדם היה זכאי לתואר בפעם השנייה, הוא לא היה מקבל שוב את עיטור לנין, אלא רק את המדליה.
תואר גיבור ברית המועצות הוענק 4 פעמים לשני אנשים: מנהיג ברית המועצות [[לאוניד ברז'נייב|ברז'נייב]] והמצביא מרשל [[גיאורגי ז'וקוב|ז'וקוב]].
3 פעמים הוענק התואר למרשל [[סמיון בודיוני]] ולשני טייסי חיל האוויר [[איוואן קוז'דוב]] ו[[אלכסנדר פוקרישקין]] - אלופי ההפלות של הצבא האדום (ושל בעלות הברית בכלל) במהלך מלחמת העולם השנייה. קוז'דוב הפיל 62 מטוסים גרמניים ופוקרישקין - 59.
בנוסף לכך ערים, מבצרים ומקומות דומים יכלו לקבל את התואר "גיבור" כמו למשל "מוסקבה, עיר גיבורה".
שורה 285 ⟵ 282:
===מדליית העוז===
[[קובץ:Medal_for_Valor_USSR.jpg|שמאל|ממוזער|100px|מדליית העוז]]
(ב[[רוסית]]: "Медаль " За отвагу ") המדליה נוסדה לפי החלטת הסובייט העליון, אשר פורסמה ב-[[17 באוקטובר]] 1938.
לפי תקנון המדליה היו זכאים לה הן החיילים והן האזרחים
מהיווסדה של המדליה ועד להתפרקות ברית המועצות הוענקו 4,569,893 מדליית מתוכן כ 4,200,00 הוענקו במהלך מלחמת העולם השנייה. המדליה הוענקה בעיקר לחוגרים ולקצינים בדרגות [[סגן משנה]]/[[סגן]].
המדליה היא עיגול בקוטר 37 מ"מ העשוי מ[[כסף (יסוד)|כסף]]. בצד הקדמי של המדליה ישנו כיתוב עם שם המדליה באותיות בצבע אדום, מעל הכיתוב – ציור של שלושה מטוסים, מתחת לכיתוב – ציור של [[T-35|הטנק הכבד T-35]] . מתחת לטנק ישנו כיתוב ברית המועצות (CCCP) באותיות בצבע אדום. בצד האחורי מוטבע מספר סידורי של המדליה. בשנים [[1938]]- [[1943]] נענדה המדליה על סרט בצבע אדום. לאחר מכן הוחלף צבע הסרט לאפור עם פסים בצבע כחול בצדדים.
מדליית העוז היא אחת מתוך 3 מדליות ש"שרדו" את התפרקות ברית המועצות. היא חלק מ[[עיטורים, מדליות ותוארי כבוד של הפדרציה הרוסית|העיטורים והמדליות של הפדרציה הרוסית]], אם כי בוצעו בה שני שינויים – גודלה הוקטן ל34 מ"מ והמילה ברית המועצות (CCCP) נמחקה ממנה.
שורה 296 ⟵ 293:
===מדליה על ההצטיינות בקרב===
[[קובץ:Medal_for_Combat_Service.jpg|שמאל|ממוזער|100px|מדליית "על ההצטיינות בקרב"]]
המדליה נוסדה לפי החלטת הסובייט העליון, אשר פורסמה ב-[[17 באוקטובר]] [[1938]] .לפי תקנון המדליה היו זכאים לה חיילים, האזרחי ברית המועצות ואף אזרחים זרים.
היא הוענקה על:
* תעוזה אישית בלחימה שסייעה לביצוע המשימה של היחידה הצבאית אליה משתייך החייל
שורה 302 ⟵ 299:
*בעתות שלום היא הוענקה על הישגים אישיים בהעלאת רמת המוכנות של יחידה צבאית למלחמה ועל הישגים בהטמעת השימוש באמצעי לחימה חדשים.
בשנים [[1944]] – [[1957]] הוענקה המדליה גם כאות הוקרה על 10 שנות שירות ללא דופי בכוחות המזוינים של ברית המועצות.
עד להתפרקות ברית המועצות הוענקה המדליה ל 5,210,078 איש.
המדליה היא עיגול בקוטר 31-32.5 מ"מ (המדליה יוצרה בגדלים שונים לאורך השנים) העשוי מ[[כסף (יסוד)|כסף]]. בצד הקדמי של המדליה מופיע כיתוב עם שם המדליה, בחלק התחתון – [[מוסין נגאן|רובה מוסין]] ו[[חרב צ'רקסית|חרב פרשים]] בהצלבה, בחלק העליון ישנו כיתוב ברית המועצות (CCCP) באותיות בצבע אדום. בצד האחורי מוטבע מספר סידורי של המדליה. מדליה נענדת על סרט [[משי]] אפור עם פסים צהוב בצדדים.
===מדליית הניצחון על גרמניה במלחמת העולם השנייה ===
[[קובץ:Za pobedu nad germanie.jpg|שמאל|ממוזער|100px|מדליית הניצחון על גרמניה במלחמת העולם השנייה]]
(ב[[רוסית]]:За Победу над Германией в Великой Отечественной войне 1941—1945 гг) (בתרגום מילולי " מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה, 1941-1945") היא [[אות מערכה]] של הכוחות המזוינים של ברית המועצות אשר הוענק לחיילים ואזרחים בגין שירות ב[[הצבא האדום|צבא האדום]] או ביחידות [[נ.ק.ו.ד]] בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. המדליה עוצבה על ידי י. אנדיראנוב ו י. רומנוב. המדליה הוענקה מתוקף תקנה של [[הסובייט העליון]], אשר פורסמה ב-[[9 במאי]] [[1945]], יום חתימת הסכם הכניעה של [[גרמניה הנאצית]].
לפי תקנון המדליה היו זכאים לה חיילי הצבא האדום, חיילי יחידות [[נ.ק.ו.ד.]] ואזרחים עובדי הצבא, אשר נטלו חלק פעיל בלחימה עצמה או סייעו למאמץ המלחמתי ביחידות עורפיות, והיו בשירות פעיל נכון לתאריך 9 במאי 1945. כמו כן הוגדר כי חיילים או אזרחים ששוחררו מן הצבא במהלך המלחמה מסיבות רפואיות (פציעה או מחלה) זכאים אף הם לקבלת המדליה. בסך הכול הוענקה המדליה לכ 14,933,000 איש.
המדליה היא עיגול בקוטר 32 מ"מ עשוי [[פליז]]. בצד אחד של המדליה מופיע דיוקנו של [[יוסיף סטלין]] במדי [[מרשל ברית המועצות]], כאשר ראשו פונה ימינה. בחלק העליון ישנו כיתוב "מטרתנו היא צודקת" ובחלק התחתון " אנו ניצחנו". מקורו של הביטוי הזה הוא בנאומו הראשון של סטלין לאומה לאחר פלישת הגרמנים לברית המועצות, אותו הוא נשא ב-[[3 ביולי]] [[1941]]. בסיומו של אותו הנאום אמר סטלין: "מטרתנו היא צודקת! אנחנו ננצח!". בצד השני של המדליה ישנו כיתוב עם שם המדליה : "על הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה
המדליה נענדת על סרט פסים (3 פסים שחורים ו2 פסים כתומים) .
===מדליית הניצחון על יפן===
[[קובץ:Victory over japan.jpg|שמאל|ממוזער|100px|מדליית הניצחון על יפן]]
(ב[[רוסית]]:) За победу над Японией) היא אות מערכה של הכוחות המזוינים של ברית המועצות אשר הוענק לחיילים ואזרחים בגין שירות בצבא האדום או ביחידות נ.ק.ו.ד במהלך [[מבצע סערת אוגוסט]]. המדליה עוצבה על ידי הציירת מ. לוקינה. המדליה הוענקה מתוקף תקנה של הסובייט העליון, אשר פורסמה ב-[[30 בספטמבר]] 1945
לפי תקנון המדליה היו זכאים לה חיילי הצבא האדום, חיילי יחידות נ.ק.ו.ד. ואזרחים עובדי הצבא, אשר נטלו חלק פעיל בלחימה נגד הצבא היפני וצבא [[מנצ'וקוו]] מ-[[9 באוגוסט]] עד [[3 בספטמבר]] 1945. כמו כן המדליה הוענקה גם לחיילים וקצינים שסייעו למאמץ המלחמתי ביחידות עורפיות במזרח הרחוק של ברית המועצות. בסך הכול הוענקה המדליה לכ 1,800,000 איש.
המדליה היא עיגול בקוטר 32 מ"מ העשוי מ[[פליז]]. בצד אחד של המדליה מופיע דיוקנו של יוסיף סטלין במדי מרשל ברית המועצות, כאשר ראשו פונה ימינה (כלומר לכיוון [[מזרח]], לעומת [[עיטורי ברית המועצות#מדליית הניצחון על גרמניה במלחמת העולם השנייה|מדליית הניצחון על גרמניה]], שם מופנה ראשו שמאלה – לכיוון [[מערב]]) בחלק העליון ישנו כיתוב "על הניצחון על יפן". בצד השני של המדליה ישנו כיתוב "3 בספטמבר 1945" ובחלק התחתון מוטבע כוכב. 3 בספטמבר 1945 הוא תאריך כניעתם של חילות המצב היפניים בחלק הדרומי של [[האיים הקוריליים]]
===מדליית אושקוב===
[[קובץ:Medal of Ushakov.jpg|שמאל|ממוזער|100px|מדליית אושקוב]]
(ב[[רוסית]]:) (Медаль Ушакова ) המדליה נוסדה לפי החלטת הסובייט העליון, אשר פורסמה ב-[[3 במרץ]] 1944 . היא קרויה על שמו של [[פיודור אושקוב]], [[אדמירל]] [[האימפריה הרוסית|רוסי]] מהמאה ה-18.
לפי תקנון המדליה היו זכאים לה חיילי חיל הים ויחידות ימיות של משמר הגבול בדרגות חוגרים בלבד. היא הוענקה על גילוי אומץ אישי ותעוזה בקרבות בזירה ימית ובהגנה על הגבול הימי של המדינה. בשנת [[1980]] שונה התקנון – נוספה אפשרות להעניק את המדליה גם על ביצוע משימות ימיות מסוכנות בעיתות שלום.
המדליה היא עיגול בקוטר 36 מ"מ העשוי מ[[כסף (יסוד)|כסף]] המוטבע בתוך [[עוגן]]. בצד הקדמי של המדליה מופיע דיוקנו של אדמירל אושקוב. מעל הדיוקן מוטבע כיתוב "אדמירל אושקוב" ומתחת לדיוקן – שני עלי זית קשורים בסרט. בצד האחורי מוטבע מספר סידורי של המדליה. המדליה נענדת על סרט [[משי]] בצבע תכלת עם פסים לבנים וכחולים בצדדים. מעל הסרט ישנה שרשרת קטנה, שמסמלת את שרשרת של העוגן.
מדליית אושקוב היא אחת מתוך 4 מדליות ש"שרדו" את התפרקות ברית המועצות – היא ממשיכה להתקיים במערכת העיטורים והמדליות של הפדרציה הרוסית ללא שינויים.
===מדליית נחימוב===
[[קובץ:Medal of Nakhimov.png|שמאל|ממוזער|100px|מדליית נחימוב]]
(ב[[רוסית]]:) (Медаль Нахимова ) המדליה נוסדה לפי החלטת הסובייט העליון, אשר פורסמה ב-[[3 במרץ]] 1944 . היא קרויה על שמו של [[פאבל נחימוב]], אדמירל רוסי מהמאה ה-19.
לפי תקנון המדליה היו זכאים לה חיילי חיל הים ויחידות ימיות של משמר הגבול בדרגות חוגרים בלבד. היא הוענקה על תעוזה אישית בלחימה שסייעה לביצוע המשימה של הספינה, לחיילי ספינות משמר הגבול על האומץ אישי בעת ההגנה על הגבול הימי של ברית המועצות.
בעתות שלום היא הוענקה על הישגים אישיים בהעלאת רמת המוכנות של יחידה צבאית למלחמה ועל הישגים בהטמעת השימוש באמצעי לחימה חדשים. כמון כן היה ניתן להעניק אותה גם על ביצוע משימות ימיות מסוכנות בעיתות שלום.
עד להתפרקות ברית המועצות הוענקו כ 13,000 מדליות נחימוב. מדליית נחימוב בוטלה עם התפרקות ברית המועצות .
המדליה היא עיגול בקוטר 36 מ"מ העשוי מ[[ארד]]. בצד הקדמי של המדליה מופיע דיוקנו של אדמירל נחימוב. מעל הדיוקן מוטבע כיתוב "אדמירל נחימוב" ומתחת לדיוקן – שני עלי זית וכוכב שמחבר ביניהם. בצד האחורי ישנו ציור של [[ספינה|ספינת מפרש]]. המדליה נענדת על סרט משי בצבע תכלת עם שלושה פסים לבנים.
| |||