יעקב ישראל קניבסקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תבנית:רב לתבנית:אישיות רבנית. ראו שיחת תבנית:אישיות רבנית (תג) |
חיים שלומוביץ (שיחה | תרומות) מ ←קורות חייו: קישורים פנימיים |
||
שורה 35:
נולד לברכה וחיים-פרץ קניבסקי בעיירה [[טאופיפול|טאשאן]]{{הערה|רות צביון, '''בית אמי''', עמ' 131}} שבה שימש אביו כ[[שוחט]]. כשהיה בן 11 מת עליו אביו, ואז חזרה אמו למשפחתה בעיירה [[הורנוסטייפל]] {{אנ|Hornostaipil}} (שמשמה נגזר כינויו "הסטייפלר") הסמוכה ל[[צ'רנוביל]]. אביו היה חסיד של האדמו"ר [[מרדכי דב טברסקי (הורניסטייפול)|ר' מרדכי דב]] ובנו רבי יהודה לייב מ[[חסידות הורניסטייפול]]. שמו "יעקב ישראל" ניתן לו על שם רבי [[יעקב ישראל טברסקי|יעקב ישראל]] מ[[צ'רקסי|טשרקס]], סבו של האדמו"ר רבי מרדכי דב.
למד ב[[ישיבת נובהרדוק]]
ב[[ז' באדר]] [[תרפ"ז]] נשא לאשה את פעשא מרים קרליץ, בתו של רבי [[שמריהו יוסף קרליץ]] ואחותו של [[אברהם ישעיהו קרליץ|החזון אי"ש]]{{הערה|[https://www.kedem-auctions.com/he/node/21671 הזמנה לחתונת ה"סטייפלער" עם אחותו של ה"חזון איש"] באתר [[קדם (בית מכירות פומביות)|בית המכירות הפומביות קדם]].}}, אשר היה השדכן של השניים. בין השנים [[1927]]–[[1934]] היה [[ר"מ]] בישיבת "בית יוסף"-נובהרדוק ב[[פינסק]] שבראשות הרב [[שמואל וינטרוב]].
ב[[א' בניסן]] [[תרצ"ד]] (1934), כשמונה חודשים אחרי גיסו [[אברהם ישעיהו קרליץ|החזון איש]], עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[בני ברק]]{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|פינסקער ווארט|PNWT|הרב זכריה פישמאן|צום אפפאר קיין ארץ־ישראל פון דעם ר"מ בּישיבת פינסק (ידיעה על עלייתו ארצה לבני ברק בעיתון יהודי מקומי בפינסק)|1934/02/23|00508}}.}}. מיד עם בואו התמנה על ידי הרב [[מתתיהו שצ'יגל]], מייסד [[ישיבת בית יוסף (בני ברק)|ישיבת בית יוסף]], לראש הישיבה. הרב קניבסקי התייחס אל החזון איש כרבו. בשנותיו האחרונות של החזון איש הוא התגורר עם משפחת קניבסקי כשהרבנית מרים מנהלת את משק הבית המשותף. לצד [[אלעזר מנחם מן שך|הרב שך]], הוא נחשב למנהיגו הרוחני של הציבור החרדי-ליטאי. רוב זמנו הוקדש ללימוד ולקבלת קהל ולא לעניינים ציבוריים. היה מנשיאי [[כולל חזון איש]] וחבר נשיאות הארגון [[אתרא קדישא]].
ה"סטייפלר" היה כבד שמיעה בדרגה גבוהה ולכן הפונים אליו היו כותבים את שאלתם או בקשתם והוא היה משיב ומברך לאחר קריאת הכתב. בעשרות שנותיו האחרונות, לאחר שנסגרה ישיבת בית יוסף, היה משמיע שיעור מדי שנה ב[[כולל חזון איש]] ב[[יום השנה|יום פטירת]] החזון איש בהשתתפות ציבור גדול.
שורה 48:
ה"סטייפלר" יצא בחריפות נגד מפלגת [[פועלי אגודת ישראל]], כינה אותה "מהמפלגות המחבלים בכרם בית ה'", והוסיף: "כשנזכה להיגאל יוצג מפלגה זו בצד המהרסים ומחריבי הדת"{{הערה|"השקפתנו" חלק ג פרק ו: מכתב מכסלו [[תשל"ב]].}}. על מנהיגי המפלגה כתב כי הם "השחיתו התעיבו והפכוה למפלגה חומרית מובהקת... והמה מכניסים ארס [[עמלק|אשר קרך]] בשורותיהם", ועל מצביעיה כתב כי הם "בכלל מחללי שם שמים בסתר וברבים"{{הערה|"השקפתנו" חלק א, פרק: תנועת פא"י: מכתב מחודש אב [[תשכ"א]]}}. בשנת [[תשל"ט]], כשהועמד איש פועלי אגודת ישראל בראשות הרשימה החרדית המקומית בבני ברק, הורה יחד עם הרב שך להימנע מהצבעה.
ב[[הבחירות לכנסת האחת עשרה|בחירות תשמ"ד]], הצטרף לדעת [[אלעזר מנחם מן שך|הרב שך]] והודיע "אני ובני ביתי נצביע ש"ס". בכך נפתח המהלך שהוביל לפיצול [[אגודת ישראל]] והקמת [[דגל התורה]] לקראת [[הבחירות לכנסת השתים עשרה|בחירות תשמ"ט]].
==הנצחתו==
לאחר פטירתו נקרא על שמו רחוב קהילות יעקב בשכונת מרכז בעלי מלאכה
==מהדרכותיו==
שורה 58:
היה ידוע בגישתו המזלזלת ברפואה המודרנית. היה קשה לחלץ ממנו "אישור" לניתוח, מלבד במקרים של פיקוח נפש מובהק. הוא היה סבור שהרופאים מרבים לטפל טיפולים חודרניים בלי ידיעה מספקת. לצד זאת הוא כתב מכתבים רבים בנושא "'''[[כפייתיות|נרווים]]'''". בספר אגרותיו מוקדש לכך מדור שלם, כשהוא מדריך להיות ער לתופעה הזו (ולא לראות בה בטעות "יראת שמים" אופיינית לצעירים חרדים) ולקבל טיפול רפואי מתאים. ד"ר יעקב מרדכי גרינוולד, [[פסיכולוג]] [[יהדות חרדית|חרדי]] מ[[ארצות הברית]], פרסם לאחר פטירתו את הספר "עצות והדרכות" ובו גם מכתבים בענייני חכמת הנפש שקיבל מהרב קניבסקי.
כחניך [[ישיבת נובהרדוק|ישיבות נובהרדוק]] זלזל בהופעתו החיצונית והתרחק מסממני פרסום וכבוד.
==משפחתו==
| |||