הנס ליטן – הבדלי גרסאות

את עיקר עבודתו כעורך דין הקדיש להגשת תביעות פליליות והופעות בבית המשפט כתובע בעקבות פעולות אלימות ועקובות מדם שביצעו הנאצים, חלקם בשיתוף פעיל של המשטרה, נגד אזרחים שנחשדו כאויבי המפלגה. המשפט שבו ניהל ליטן חקירת שתי וערב אשר הבעירה את חמתו של הנחקר היטלר, נערך ב-[[8 במאי]] [[1931]], בעקבות ההתקפה האלימה של בריוני ה[[אס אה]] על כנס חברי איגוד פועלים מהגרים באולם טאנצפלאץ עדן (Tanzplatz Eden) ב-[[22 בנובמבר]] [[1930]]. התוקפים רצחו בסכיניהם שלושה פועלים ופצעו עוד עשרים מהם.

 

 

תחילה הושלך ליטן ל[[כלא שפנדאו]] שם ניסה לשלוח יד בנפשו לאחר שנשבר בעינויים שנועדו להוציא מפיו מידע הקשור לאחד המשפטים בהם השתתף כתובע (משפט Felseneck, מאבקו האחרון של ליטן נגד המפלגה הנאצית שהתקיים בקיץ 1932 והופסק על ידי השופט שפסק שטענות התביעה אינן הוגנות). מכלא שפנדאו הועבר ליטן לבתי כלא אחרים ולמחנות ריכוז, ועבר עינויים ופגיעות גופניות קשות, שכללו פגיעות בגפיו, שבירת לסתו, עקירת שניו, ופגיעה בעיניו ובאזניו. יסוריו לא מנעו ממנו לשמור על רוחו ולנסות לעזור לאסירים אחרים לשמור על שפיותם. בקיץ [[1937]] הועבר ליטן למחנה הריכוז [[בוכנוואלד]] וב-[[16 באוקטובר]] ל[[מחנה הריכוז דכאו]] שם נכלא באגף האסירים היהודים. ב-[[5 בפברואר]] [[1938]], לאחר חמש שנים של עינויים וחקירות, כשתנאי כליאתו ב[[דכאו]] הורעו ונשלל ממנו כל קשר עם העולם החיצון, שם ליטן קץ לחייו.