נאסר א-דין שאה קאג'אר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קאנצלר גרמניה ==> קנצלר גרמניה
שורה 46:
ב-[[1856]], כחלק מן [[המלחמה האנגלו-פרסית]], כבש את העיר [[הראט]] (כיום ב[[אפגניסטן]]), צעד שנתפס כאיום על שלטונה של [[האימפריה הבריטית]]. זו, בתגובה, כפתה עליו נסיגה והכרה בריבונות ממלכת אפגניסטן, שכוננה תחת חסות בריטית במטרה לחצוץ בין הטריטוריות של [[רוסיה]] במרכז אסיה לטריטוריות של [[הודו הבריטית]]. היה זה הצעד התוקפני האחרון מצדו בתקופת שלטונו. מאז ואילך הרחיבה בריטניה את השפעתה גם לאזור [[המפרץ הפרסי]].
 
בשנת [[1873]] היה השליט הפרסי הראשון שנסע לביקור ב[[אירופה]]. בין היתר השתתף ב[[התערוכה העולמית של וינה (1873)|תערוכה העולמית של וינה]] ונפגש שם עם מנהיגי העולם באותה עת, [[וילהלם הראשון, קיסר גרמניה]], וה[[קאנצלרקנצלר גרמניה|קאנצלרקנצלר]] שלו, [[אוטו פון ביסמרק]], [[אלכסנדר השני, קיסר רוסיה]], [[לאופולד השני, מלך הבלגים]], [[ויטוריו אמנואלה השני, מלך איטליה]] ו[[הנסיך מוויילס]], [[אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת|אלברט אדוארד]].
 
הוא קיבל מידי השליטים האירופאים חברות ב[[מסדר הבירית]] הבריטי, ב[[לגיון הכבוד]] הצרפתי, ב[[מסדר העיט השחור]] הפרוסי ובמסדרים גבוהים של [[איטליה]], [[רוסיה]], [[הונגריה]], [[טורקיה]] ו[[בלגיה]]. פתיחותו הביאה לארצו [[טכנולוגיה]] מודרנית, בד בבד הציג את תרבותה העתיקה והמפוארת של ארצו לעולם הרחב. ביו החידושים שהכניס היו ה[[טלגרף]], שירות [[דואר]] מודרני, [[עיתונות]] ובתי ספר בהם ניתן חינוך חילוני מודרני.