יאכטה – הבדלי גרסאות

בהתמודדות מול רוחות צד סובלת תצורת גופי הציפה המרובים מחיסרון: מאחר שגופי הציפה יוצרים בסיס רחב, הרי שלחץ רוח צד על המפרש איננו מטה את גוף הכלי (כפי שקורה בכלי בעל גוף ציפה בודד) כך שהרוח תוכל לעבור מעל ובצידי המפרש. כתוצאה מכך, נוצר לחץ חזק מאוד על המפרש והתורן. לחץ זה עלול לגרום נזק למפרש, לתורן או אף להפוך את כלי השיט בעל גופי הציפה המרובים (מאחר שהוא מפעיל מומנט סיבוב על גוף היאכטה). כדי למנוע מצב זה, יש לקזז ("Reefing", כלומר לקפל), חלק משטח המפרש על-פי טבלה שמספק יצרן הכלי. לכן, השטה של כלי שיט בעל גופי ציפה מרובים מצריך מקצועיות רבה יותר ותשומת לב מתמדת לתנאי הרוח.

 

* הנעה במנוע שריפה פנימית מבוססי דלק מאובנים ובעיקר [[בנזין]] [[סולר|וסולר]], ביאכטות גדולות מעל 7 מטרים בדרך כלל יש שימוש במנוע סולר, המאפשר טווח שימוש רחב (לעיתים עד אלפי מיילים ימיים למכל דלק בודד), ויעילות תפעולית ואנרגטית, וביאכטות הדורשות מהירות גבוהה בדרך כלל שימוש במנועי בנזין בעלי יחס דחיסה יותר גבוהה מחד ומאידך עלויות תחזוקה ותפעול גבוהות, ומורכבות תפעולית גבוהה.

* הנעה מבוססת [[מימן]] ומקורות אנרגיה מתחדשת כגון [[אנרגיה סולארית]] [[שבשבת|ושבשבות]] רוח.