אימפקט פקטור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0 |
TaliContent (שיחה | תרומות) הוספתי פסקה על ציטוט בכפייה - תופעת לוואי של אימפקט פקטור. |
||
שורה 15:
של Science היה 49 ושל cell היה 32.
== ביקורת ==
מבקרי המדד, בהם ד"ר [[יוג'ין גארפילד]] ממציא המדד,{{הערה|[http://jama.ama-assn.org/cgi/content/full/295/1/90 The History and Meaning of the Journal Impact Factor]}} טוענים כי נעשה בו שימוש לא נכון ולעיתים גם מניפולטיבי.{{הערה|[http://forums.thomsonscientific.com/t5/Citation-Impact-Center/Preserving-the-Integrity-of-The-Journal-Impact-Factor-Guidelines/ba-p/1218 Preserving the Integrity of The Journal Impact Factor Guidelines from the Scientific business of Thomson Reuters]}}{{הערה|[http://scholcomm.columbia.edu/2008/11/17/final-impact-what-factors-really-matter/ פנל בנושא מדדים להערכת כתבי עת בהשתתפות נציגים מ- Thomson Reuters, Eigenfactor, MESUR]}} בין היתר נטען שחלון הזמן עליו מבוסס המדד הוא קצר מדי ותלוי תחום - במיוחד ב[[מחקר]] חלוצי, שהחשיבות שלו עשויה להתברר רק לאחר מספר שנים. חברת [[תומסון רויטרס]], הבעלים הנוכחיים של המכון המפרסם את המדד, קראה לקהילה האקדמית בין היתר שלא להשתמש במדד לשם הערכת איכות חוקרים, וכן שלא להשוות בין כתבי עת שלא מאותה קטגוריה. בנוסף, מחקרים אחדים טענו שכתבי עת המפרסמים מאמרים ב[[גישה חופשית]], זוכים לציטוטים בשיעור גבוה יותר.{{הערה|[http://www.dlib.org/dlib/june04/harnad/06harnad.html Comparing the Impact of Open Access (OA) vs. Non-OA Articles in the Same Journals]}} במקביל לביקורות נוצרו מדדים חדשים למטרות שונות כגון: [[h-index]], מדד ה–SRI, ומדדים נוספים שנועדו להערכת כתבי עת כגון Eigenfactor.{{כ}}{{הערה|יפה אהרוני, [http://blog.tau.ac.il/libraries/?p=148 מדדים חדשים למצוינות מדעית ולהערכת כתבי עת] בלוג הספריות של אוניברסיטת תל אביב}}
=== ציטוט בכפייה ===
אחד הביטויים של מניפולציות במדדים מבוססי ציטוטים הוא [[ציטוט בכפייה]]: הוא מתרחש כאשר עורכים של כתבי עת אקדמיים מאלצים מחברי כתבי יד להוסיף ציטוטים לכתב העת המפרסם, או למאמרים שפרסם העורך, למרות שאין הם תורמים לכתב היד. בסוף 2019, הודיע [[אלסביר|Elsevier]] (מוציא לאור ידוע של פרסומים אקדמיים) שהוא חוקר מאות מקרים של ציטוט בכפייה<ref>{{צ-מאמר|שם=Elsevier investigates hundreds of peer reviewers for manipulating citations|קישור=https://www.nature.com/articles/d41586-019-02639-9|כתב עת=Nature|שנת הוצאה=2019-09-10|עמ=174–174|כרך=573|doi=10.1038/d41586-019-02639-9|מחבר=Dalmeet Singh Chawla}}</ref>. בתחילת 2020, כתב העת nature פרסם מקרה שבו עורך אילץ מחברים להוסיף עשרות ציטוטים למאמרים שלו, במשך שנים רבות. העובדה שמחברים רבים כל-כך שיתפו פעולה עם העורך, במשך זמן רב כל-כך, זעזעה את הקהילה האקדמית<ref>{{צ-מאמר|שם=Highly cited researcher banned from journal board for citation abuse|קישור=https://www.nature.com/articles/d41586-020-00335-7|כתב עת=Nature|שנת הוצאה=2020-02-06|doi=10.1038/d41586-020-00335-7|מחבר=Richard Van Noorden}}</ref>.
==ראו גם==
| |||