זיוף תעודות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קאנצלר גרמניה ==> קנצלר גרמניה
שורה 10:
זיוף תעודות עשוי לסייע לאדם ב[[התחזות]] - בין אם כחלק מ[[גניבת זהות]], ובין אם כאמצעי להשגת [[טובות הנאה]]. כך למשל נפוץ הפשע של זיוף תעודה מזהה ב[[ארצות הברית]] כאמצעי לרכישת [[משקה חריף|אלכוהול]] (שאסורה מתחת לגיל מסוים). קיימים גם מקרים של זיוף תעודות סיום [[בית ספר]] (למשל [[תעודת בגרות]]) או תעודות אקדמיות, כדי להתקבל ללימודים או למשרה הדורשת תעודות אלו. [[מרדכי קידר (איש מודיעין)|מרדכי קידר]] (אין להתבלבל עם [[מרדכי קידר (מזרחן)|ד"ר מרדכי קידר]]) למשל הודח מלימודי ה[[משפטים]] ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] לאחר שהתגלה כי זייף את [[תעודת בגרות|תעודת הבגרות]] שלו. במקרה אחר, הורשע (2007) [[יוסף בא-גד]] כי זייף חתימות של אזרחים על מנת להגיע למספר החתימות הנדרש על פי החוק על מנת להיחשב כמועמד ל[[ראש ממשלת ישראל|ראשות הממשלה]].
 
במקרה של מסמכים מזהים, זיוף תעודות יכול לשמש ל[[גניבת זהות]] או לטשטוש הזהות האמיתית של המשתמש במסמך המזויף. קיימות דוגמאות היסטוריות רבות לזיוף מסוג זה. באירופה הכבושה על ידי [[גרמניה הנאצית]] השתמשו יהודים נרדפים, כמו גם חברים בארגוני מחתרת נגד הנאצים, בתעודות מזויפות אשר זיהו אותם כ"[[הגזע הארי|ארים]]", או בשמות בדויים, למשל על ידי זיוף [[תעודת ייחוס ארי]]. אחד המפורסמים שבסיפורי אימוץ זהות בדויה על ידי חבר במחתרת אנטי-נאצית הוא זה של [[וילי ברנדט]], שהפך אחרי המלחמה לראש עיריית [[ברלין]] ול[[קאנצלרקנצלר גרמניה|קנצלר]] [[גרמניה המערבית]], כל זאת תחת שמו המחתרתי וה"מזויף". ארגוני [[ביון]] ו[[ריגול]] משתמשים לעיתים קרובות בזיוף תעודות כטכניקה להצגת [[מרגל]]ים או לחדירה למקומות מסווגים. [[אדולפו קמינסקי]] זייף תעודות למספר ארגוני מחתרת ואופוזיציה פוליטית במהלך כ-30 שנות פעילות כזייפן מסמכים: להצלת יהודים ב[[צרפת הכבושה]], לארגון מסמכי פטור מגיוס ל[[צבא צרפת]] ב[[מלחמת אלג'יריה]] ולטובת [[המוסד לעלייה ב']].
 
תופעת זיוף [[תעודת לידה|תעודות לידה]] למטרות זיוף גיל (לצורך [[גיוס חובה|גיוס]] או [[הימנעות מגיוס]] ל[[צבא]] למשל), דרישות להכרה ב[[אבהות]], דרישות להשתתפות ב[[ירושה]] והגדרת אדם המשתייך ל[[קבוצה אתנית]] מופלית לרעה כמי שאינו משתייך לקבוצה זו, האיצה פיתוח אמצעים שונים (כגון [[חותמת|חותמות]]) במטרה להקשות על פעולת הזיוף.