|
|
|
==חייו==
במדרש מסופר שבראשית חייו עסק רבן יוחנן במסחר{{הערה|[[ספרי]], [[s:ספרי_על_דברים_לד_ז|דברים ל"ד, ז']] ועוד}}. ב[[משנה]] מסופר פעמיים{{הערה|{{משנה|שבת|טז|ז}}; {{משנה|שבת|כב|ג}}}} שנשאל שאלה הלכתית ב[[ערב (יישוב עתיק)|עֲרָב]] שב[[הגליל|גליל]], הסמוכה ל[[סכנין]] (כיום [[עראבה]]), וב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] נזכר כי התגורר 18 שנה בעיירה ערב, וכי מתח ביקורת על אנשי הגליל שלא עסקו לדעתו דיים ב[[התורה|תורה]] והביאו לפניו רק שתי שאלות הלכתיות בעת שהותו במקום{{הערה|{{ירושלמי|שבת|טז|ח}}}}. ככל הנראה תקופה זו קדמה לחורבן, ובסופה עבר לירושלים. ב[[ירושלים]] היה כמעט עד לחורבן, המשיך ל[[יבנה]], ובשנותיו האחרונות חי ב[[ברור חיל (יישוב קדום)|ברור חיל]]. ההיסטוריון החשוב של התקופה, [[יוסף בן מתתיהו]], אינו מזכירו כלל. בזמן [[המרד הגדול]] ו[[חורבן ירושלים]], נשאר רבי יוחנן לפליטה מבין חברי בית הדין בירושלים, והיה חלק מקבוצה קטנה של "רודפי שלום" שישבו ביבנה והתנגדו ל[[קנאים (בית שני)|קנאים]].
הוא ייסד ביבנה את בית המדרש ("כרם יבנה") שם הונח היסוד לסידור ולעריכת ה[[תורה שבעל פה]], שכונסה מאוחר יותר ל[[ששה סדרי משנה]].
|
