נוגדן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 26818794 של Ldorfman (שיחה) לא שייך לחלוקה טקסונומית, סתם סוג
Ronam20 (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 76:
קיים מספר רב של שימושים בנוגדנים לצורכי רפואה ומחקר. העיקריים שבהם:
* '''אבחון (דיאגנוסטיקה) בעזרת נוגדנים''' - כושרם של הנוגדנים להגיב באופן ייחודי עם אנטיגן ועקב כך ליצור תצמיד אנטיגן-נוגדן, נוצל לפיתוח שיטות מעבדתיות פשוטות לזיהוי ולמדידה כמותית של חומרים שונים בתמיסות המכילות דגימות מנוזלי גוף, כגון דם ושתן, ואף על פני רקמות הגוף. מכונה גם [[סרולוגיה|בדיקות סרולוגיות]] או "סרולוגיה".
* '''ריפוי מחלות בעזרת נוגדנים''' - ניתן לנצל את יכולת הקישור הבררני של נוגדנים לאנטיגנים ייחודיים המצויים על פני תאים ורקמות, גם לשם אבחון וריפוי של מחלות בני-אדם. תהליך ריפוי של מחלות בעזרת נוגדנים שייך לתחום ה[[אימונותרפיה]], וכולל טיפול במחלות זיהומיות (ויראליות ובקטריאליות), ב[[מחלתמחלה חיסון עצמיאוטואימונית|מחלות אוטואימוניות]], במחלות של [[אלרגיה]], במחלות ממאירות ([[סרטן (מחלה)|סרטן]]) ובמניעת [[דחיית איבר|דחייה]] של השתל בהשתלות של רקמות ואיברים. הטיפול השכיח ביותר מסוג זה הוא [[נוגדן תוך ורידי|עירוי נוגדן תוך ורידי]] (IVIG).
* '''שימוש בנוגדנים כאמצעי הפרדה''' - השימוש בנוגדנים להפרדה ולניקוי של אנטיגנים בתערובת, מבוסס על הגישה של [[כרומטוגרפית זיקה]], לפיה ה[[ליגנד]] הקשור לעמודה הוא נוגדן, והבסיס להפרדה הוא הקישור הספציפי של אנטיגן לנוגדן, ליצירת תצמיד נוגדן-אנטיגן.