מדינת רווחה – הבדלי גרסאות

נוספו 160 בתים ,  לפני שנתיים
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד קישור שגוי nowiki
 
==ההיסטוריה של מדינת הרווחה==
המדינה הראשונה שבה התבססה מדיניות רווחה לאומית היא [[גרמניה]] [[המאה ה-19|במאה ה-19.]] המנהיג שהוביל מהלכים אלו היה [[אוטו פון ביסמרק]] מדיניות הרווחה כללה בין היתר: מתן [[פנסיה|פנסיות]], ביטוח תאונות ו[[ביטוח בריאות|ביטוח רפואי.]] כמה שנים אחרי הגרמנים גם ה[[אנגלים]] וה[[צרפתים]] מימשו מדיניות רווחה דומה לשלך ביסמרק. אך באותה תקופה רמת הרווחה במדינות אלו הייתה בסדר גודל קטן מאוד. הפריצה של מדינת הרווחה במימדיה הנוכחיים קרתה בעקבות
המקום הראשון שבה מדיניות רווחה לאומית התבססה הוא ב[[גרמניה]] [[המאה ה-19|במאה ה-19.]] המנהיג שהוביל מהלכים אלו היה [[אוטו פון ביסמרק]] מהלכים אלו באו לידי ביטוי במתן [[פנסיה|פנסיות]], ביטוח תאונות ו[[ביטוח בריאות|ביטוח רפואי]]. לאחר כמה שנים ה[[אנגלים]] וה[[צרפתים]] מימשו מדיניות רווחה דומה ל[[גרמניה]] בתקופת ביסמרק. אך עד אז רמת הרווחה במדינות אלו הייתה בסדר גדול קטן מאוד. הפריצה של מדינת הרווחה במימדיה הנוכחיים הייתה ב[[1942|-1942]] ב[[דו"ח בוורידג'|דוח בוורידג']]. הרקע לדוח הייתה כלכלת המלחמה שב[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] שכמו בכל מלחמה הייתה [[ריכוזיות כלכלית|ריכוזית]] מאוד על מנת לתעל את כל השוק למען הלחימה. בעקבות תכנון הכלכלה ב[[מלחמת העולם השנייה]] אנשים רבים [[הממלכה המאוחדת|בבריטניה]] אימצו את הרעיון של כלכלת מלחמה גם למצב רגיל עתידי. בעקבות רעיונות אלו שהחלו לעלות במלחמה שר העבודה [[ארנסט בווין]] מבקש מ[[ויליאם בוורידג'|וויליאם בוורידג']] לכתוב את הדוח שמטרתו תהיה לאמץ גישה כלכלית של מדינת רווחה. בוורידג', שהיה גאון שיווקי הצליח לפרסם בכל רחבי [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] את הדוח ורעיונות אלו הפכו לפופולארים ברחבי הציבור האנגלי. דוח זה נמכר ביותר מחצי מיליון עותקים. מיד לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] בריטניה אימצה את המלצותיו של בוורידג' בהדרגתיות. ב-[[1945]] אומצה קצבת הילדים. ב-[[1946]] עבר חוק המחייב [[ביטוח לאומי]] כללי וביטוח עבודה. חוק נוסף שעבר באותה שנה הוא חוק [[ביטוח בריאות|ביטוח בריאות ממלכתי]] לכולם .ב-[[1947]] אנגליה הגדילה את ה[[גמלה|גמלאות]] וב-[[1949]] היא הגדילה משמעותית את ביטוח לאומי והחילה פיקוח על [[שכר דירה]]. עוד נקודה היסטורית חשובה היא ה[[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם|החלטה של האום בדבר זכויות אדם]] שהחילה את חובת ביטוח לאומי כזכות יסוד. ההחלטה החילה גם את הזכות להגנה מפני [[אבטלה]], הזכות ל[[פיצויים|פיצוי]] על פיטורים, הזכות ל[[חינוך]], הזכות לרמת חיים המתאימה ל[[בריאות]] [[רווחה|ורווחה]] של האדם ומשפחתו כולל [[מזון]], [[ביגוד]], דיור, טיפול רפואי, שירותים חברתיים נחוצים וביטחון תעסוקתי. הינוי במדיניות הרווחה לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] בא לידי ביטוי בכמות ההוצאה הממשלתית ביחס ל[[תוצר מקומי גולמי|תמ"ג.]] לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] ו[[דו"ח בוורידג'|דוח בוורידג]]' חלה עלייה משמעותית בהוצאה הממשלתית ב[[אירופה]] וב[[ארצות הברית]] ביחס ל[[תוצר מקומי גולמי|תמ"ג]]. ההוצאה הממשלתית של ארצות הברית ביחס ל[[תוצר מקומי גולמי|תמ"ג]] גדולה כיום כפי שלוש ממה שהייתה לפני המלחמה ובאירופה היא גדלה בין פי 2 ל-3. {{להשלים|נושא=היסטוריה|נושא2=מדעי החברה}}
 
המקום הראשון שבה מדיניות רווחה לאומית התבססה הוא ב[[גרמניה]] [[המאה ה-19|במאה ה-19.]] המנהיג שהוביל מהלכים אלו היה [[אוטו פון ביסמרק]] מהלכים אלו באו לידי ביטוי במתן [[פנסיה|פנסיות]], ביטוח תאונות ו[[ביטוח בריאות|ביטוח רפואי]]. לאחר כמה שנים ה[[אנגלים]] וה[[צרפתים]] מימשו מדיניות רווחה דומה ל[[גרמניה]] בתקופת ביסמרק. אך עד אז רמת הרווחה במדינות אלו הייתה בסדר גדול קטן מאוד. הפריצה של מדינת הרווחה במימדיה הנוכחיים הייתה ב[[1942|-194242]] ב[[דו"ח בוורידג'|דוח בוורידג']]. הרקע לדוח הייתה כלכלת המלחמה שב[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] שכמו בכל מלחמה הייתה [[ריכוזיות כלכלית|ריכוזית]] מאודמ[[ריכוזיות כלכלית|וזאת על]]<nowiki/>ד על מנת לתעל את כל השוק למען הלחימה. בעקבות תכנון הכלכלה ב[[מלחמת העולם השנייה]] אנשים רבים [[הממלכה המאוחדת|בבריטניה]] אימצו את הרעיון של כלכלת מלחמה גם למצב רגיל עתידי. בעקבות רעיונות אלו שהחלו לעלות במלחמה שר העבודה [[ארנסט בווין|ארנסט בוביקש]] <nowiki/>מבקש מ[[ויליאם בוורידג'|וויליאם בוורידג']] לכתוב את הדוח שמטרתו תהיה לאמץ גישה כלכלית של[[ויליאם מדינתבוורידג'|ניות]]<nowiki/>דינת רווחה. בוורידג', שהיה גאון שיווקי הצליח לפרסם בכל רחבי [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] את הדוח ורעיונות אלו הפכו לפופולארים ברחבי הציבור האנגלי. דוח זה נמכר ביותר מחצי מיליון עותקים. מיד לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] בריטניה אימצה את המלצותיו של בוורידג' בהדרגתיות. ב-[[1945]] אומצה קצבת הילדים. ב-[[1946]] עבר חוק המחייב [[ביטוח לאומי]] כללי וביטוח עבודה. חוק נוסף שעבר באותה שנה הוא חוק [[ביטוח בריאות|ביטוח בריאות ממלכתי]] לכולם .ב-[[1947]] אנגליה הגדילה את ה[[גמלה|גמלאות]] וב-[[1949]] היא הגדילה משמעותית את ביטוח לאומי והחילה פיקוח על [[שכר דירה]]. עוד נקודה היסטורית חשובה היא ה[[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם|החלטה של האום בדבר זכויות אדם]] שהחילה את חובת ביטוח לאומי כזכות יסוד. ההחלטה החילה גם את הזכות להגנה מפני [[אבטלה]], הזכות ל[[פיצויים|פיצוי]] על פיטורים, הזכות ל[[חינוך]], הזכות לרמת חיים המתאימה ל[[בריאות]] [[רווחה|ורווחה]] של האדם ומשפחתו כולל [[מזון]], [[ביגוד]], דיור, טיפול רפואי, שירותים חברתיים נחוצים וביטחון תעסוקתי. הינוי במדיניות הרווחה לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] בא לידי ביטוי בכמות ההוצאה הממשלתית ביחס ל[[תוצר מקומי גולמי|תמ"ג.]] לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] ו[[דו"ח בוורידג'|דוח בוורידג]]' חלה עלייה משמעותית בהוצאה הממשלתית ב[[אירופה]] וב[[ארצות הברית]] ביחס ל[[תוצר מקומי גולמי|תמ"ג]]. ההוצאה הממשלתית של ארצות הברית ביחס ל[[תוצר מקומי גולמי|תמ"ג]] גדולה כיום כפי שלוש ממה שהייתה לפני המלחמה ובאירופה היא גדלה בין פי 2 ל-3. {{להשלים|נושא=היסטוריה|נושא2=מדעי החברה}}
 
==סוגים של מדינות רווחה==
משתמש אלמוני