הבדלים בין גרסאות בדף "ח'ירבת אל-חמאם"

נוספו 215 בתים ,  לפני 11 חודשים
אין תקציר עריכה
(קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה)
ח'ירבת אל-חמאם ממוקמת ב[[תל]] בצפון מערב ה[[שומרון]], סמוך ומדרום לוואדי ג'וז, אחד היובלים של [[נחל חדרה]]. ח'ירבת אל-חמאם מצויה במחצית הדרך בין [[עמק דותן]] ל[[השרון|שרון]], כ-3 קילומטר מערבית-דרומית להתנחלות [[מבוא דותן]], 4 ק"מ מערבית צפונית לכפר הערבי [[עראבה (שומרון)|עראבה]] ו-10 ק"מ מזרחית ל[[באקה-ג'ת|באקה אל-גרבייה]], בגובה של 247 מ' מעל [[גובה פני הים|פני הים]].
==היסטוריה==
במקום נמצאו שרידים החל מ[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל II]], כנראה מ[[המאה ה-10 לפנה"ס]]. התגלו ממצאים [[כנען|כנעניים]] רבים, בהם שרידי מבנים, חרסים וכלים, בהם חפצי פולחן, בעיקר [[צלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום|צלמיות]] של ה[[אשרה (אלה)|אלה אשרה]]. רוב השרידים שבתל הם מ[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית]], שבה נבנו הביצורים של העיר העליונה, "אולי - על דרך ההשערה – על ידי [[אלכסנדר ינאי]]"{{הערה|שם=zarזרטל|1= אדם זרטל, 'מערכת המצור הרומית בח'ירבת אל חמאם (נרבתא) בשומרון'. קדמוניות י"ד, 1981. עמ' 112-118}}.
 
העיר פסקה להתקיים, על פי עדות המטבעות והחרסים, בסוף [[המאה ה-1]], היא תקופת [[המרד הגדול]]. הדבר מתאים לעדותה של מערכת המצור. לא נמצאו עדויות לחורבן או שריפה, ונראה שהעיר ניטשה. בהיעדר עדויות היסטוריות ברורות אפשר רק לשער את נסיבות סופה של העיר. מערכת המצור המשוכללת, והעובדה שהדייק לא נסגר בדרום, רומזים על אפשרות כניעתם של תושבי העיר{{הערה|שם=zarזרטל}}.
 
על פי [[יוסף בן מתתיהו]] העיר [[נרבתא]] הוחרבה בידי [[קסטיוס גאלוס]] בתחילת המרד{{הערה|1=[[יוסף בן מתתיהו]] [[מלחמות היהודים]] פרק ב}}.
 
בשנים 1980-1982 חפר במקום [[אדם זרטל]] יחד עם חברי קיבוצו, [[עין שמר]]{{הערה|{{דבר||חברי עין שמר חפרו בנרבתא|1980/10/20|00815}}}}.
 
על פי [[יוסף בן מתתיהו]] העיר [[נרבתא]] הוחרבה בידי [[קסטיוס גאלוס]] בתחילת המרד{{הערה|1=[[יוסף בן מתתיהו]] [[מלחמות היהודים]] פרק ב}}.
==תיאור העיר==
בחפירות שנערכו במקום בשנת [[1982]] זוהו האתרים הבאים:
 
* העיר העליונה - העיר בוצרה על ידי חומה עבה עגולה בצורת "[[גלגל שיניים]]". בצד הצפוני התגלה שער שלא נחפר. אותר רחוב ומבני מגורים, בחלקם עם [[מקווה|מקוואות]], המאפיין הימצאות יהודים במקום.
 
* מערכת המים - כללה ארבעה בורות חצובים תת-קרקעיים גדולים, שכל אחד מהם הכיל כ-500 מ"ק מים בממוצע. הבורות קבלו את מימיהם מ"אמת מים" שאספה את מי הגשם ממדרונות העיר ומגגות בתי העיר.
 
* מערכת המצור הרומאית - מסביב לעיר התגלתה מערכת מצור רומית, כמעט שלמה, הכוללת: [[דייק]], [[סוללה (צבא)|סוללת]] מצור ומחנות. אורך הדייק היה כ-2 ק"מ. נמצאו שלושה מחנות מצור, שניים קטנים ואחד בינוני. [[סוללת מצור]] ארכה היה כ-110 מ' ורחבה כ-3 מ'. הסוללה ניצבת לחומת העיר וניגשת לחלקה התחתון. גובה הסוללה כיום כמטר אחד מעל פני האוכף, וחלקה הדרומי עוצב בצורת מעין משולש, שפורש על ידי החופרים כרחבת בניה (Baulager) - המקום שבו נהג הצבא הרומי להרכיב את מכונות המצור{{הערה|שם=zarזרטל}}.
==זיהוי השרידים במקום==
יש המזהים את המקום בתור "אֲרֻבּוֹת", "עיר מחוז" בימי מלכות [[שלמה]]. היה זה מקום מושבו של בן-חסד, אחד הנצבים של שלמה המלך כפי שמובא ב[[ספר מלכים]] א':" וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים-עָשָׂר נִצָּבִים, עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, וְכִלְכְּלוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ, וְאֶת-בֵּיתוֹ: חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל-אחד (הָאֶחָד), לְכַלְכֵּל. ... בֶּן-חֶסֶד, בָּאֲרֻבּוֹת; לוֹ שֹׂכֹה, וְכָל-אֶרֶץ חֵפֶר. (פרק ד',ז' - י'). השם ארבות נשתמר כנראה בשמו של הכפר הסמוך ערבה{{הערה|שם=zarזרטל}}..
 
הנציבות השלישית של שלמה המלך חלשה על אזור [[השרון]] ו[[עמק חפר]], כללה את העיר [[שוכה]], המזוהה היום בין השאר עם הכפר הערבי "שְוֵיכָּה" " 3 ק"מ צפונית מ[[טולכרם]]. המחוז של ימי שלמה גבל בדרום עם המחוז השני - של הנציב בֶּן-דֶּקֶר : "בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים, וּבֵית שָׁמֶשׁ; וְאֵילוֹן, בֵּית חָנָן", במזרח עם המחוז הראשון - של בֶּן-חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם ובצפון עם המחוז הרביעי - של בֶּן-אֲבִינָדָב, בנפת [[תל דור|דֹּאר]]
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Hirbat el Hamam}}
* [[אדם זרטל]], [http://www.zakai.com/adam/keysites.htm בראשית ישראל] - עם נולד - עמותת סקר השומרון ומזבח הר עיבל
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:אתרים הלניסטיים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים כנעניים בארץ ישראל]]