|
בין 1880-1882 טופלה פפנהיים אצל הרופא האוסטרי [[יוזף ברויר]], בשל סדרת סימפטומים [[נוירוטיות|נוירוטיים]] שהופיעו אצלה בעקבות מות אביה ממחלה. ברוייר שיתף את ידידו זיגמונד פרויד בפרטי המקרה, שהפך, עקב כך, לאחת החקירות הראשונות של פרויד ב'מקורות ההיסטריה'.
/*9===פרנקפורט===
[[קובץ:Anna O.jpg|ממוזער]]
בנובמבר 1888, כשהייתהבהיותה בת 29 ולאחר מחלתה עברו, היא ואמאעברה עם אימה ל[[פרנקפורט]]. ביתן התנהל באווירה שנעה ביןשבין אורתודוקסיה מתונה וליברליזםלליברליזם. בניגוד לחייהן בווינה, הן הפכונהיו מעורבות בחיי האמנות והמדע בעיר, ולא הסתפקו רק בתחום הצדקה. בני משפחות גולדשמידט ופפנהיים היו ידועותידועים כאספניות ופטרוניות שלכפטרוני אמנים ומדענים, ושלואספנים של יצירות אמנות עבודותועבודות אקדמיות, בין היתר במהלך הקמת האוניברסיטה בעיר.
באווירה זו החלה ברטה אתלהשקיע מאמציהבעבודתה הספרותייםהספרותית. חיבורה הראשון פורסם ב-1888 באנונימיות מוחלטתגמורה, ובהמשך כתבה תחת הפסבדונים 'פ. ברטולד'. היא החלההפכה להיות מעורבתלמעורבת גם בפעילות מדעית ופוליטית. בתחילהתחילה עבדה ב[[בית תמחוי]], והייתהשם הייתה מקריאה בקול ספרים במעון לילדות יתומותליתומות יהודיות, שנוהל על ידי 'אגודת הנשים הישראליות' (Israelitischer Frauenverein). ב-1895 מונתה לאחראית על היתומות, ושנה לאחר מכן מונתה למנהלת הרשמית של המעון. במהלך 12 השנים הבאות הובילה שם את המדיניות החינוכית בו, כךכשמטרתה שהנערות לא יוכשרו רק לקראת חיי נישואין, אלא גם לעצמאות כלכלית והכשרהבאמצעות הכשרה מקצועית.
ב-1895 התכנסההתקיים בפרנקפורט פגישהכינוס שלהאגודה אגודתהכללית של הנשים הגרמניות הכללית (Allgemeiner Deutscher Frauenverein - ADF)., פפנהייםבו השתתפה ולאחרפפנהיים, מכןולאחריו היא תרמה להקמת הקבוצהסניף המקומיתמקומי של הארגון. בשנים לאחר מכןהבאות החלה לפרסם מאמרים בנושא זכויות נשים, תחילה עבור מגזין 'Ethische Kultur' (תרבות- אתית). כמו כן תרגמה את ספרה של [[מרי וולסטונקראפט]] 'הגנה על זכויות האשה'.
===איגוד נשים יהודיות===
|
