אזור הסייג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת מקור
הרחבה
שורה 3:
 
==היסטוריה==
עד שנת [[1948]] היו ה[[בדואים]] פזוריםבדרום ברחביישראל המדינה,פזורים בעיקרברחב הנגב בנגבומדבר ובסינייהודה, כאשר רובם לא השתקעו ביישובי קבע אלא ניהלו אורח חיים [[wikt:נוד למחצה|נוודי למחצה]]. הנגב חולק ע"י השלטונות [[העות'מאנים]] לטריטוריות שבטיות כאשר בין שבטי הבדואים היו גבולות מוגדרים מהעל מנת שמנעלמנוע מאבקים בין השבטים<ref>{{צ-ספר|מחבר=יוסף בן דוד, הבדווים בנגב 1900-1960|שם=ישוב הנגב 1900-1960 מקורות , סיכומים , פרשיות נבחרות וחומר עזר|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=יד יצחק בן-צבי|שנת הוצאה=1985}}</ref>. אזור הסייג היה מיושב על ידי מספר שבטים, הגדולים שבהם היו אבו רביעיה, אבו קרינאת ואבו ג'ועיד<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/rashut_buduim/Goldberg/documents/Doch_Vaada_Shofet_Goldberg.pdf|הכותב=אליעזר גולדברג|כותרת=דו"ח ועדת השופט גולדברג בעניין הסדרת התיישבות הבדואים בנגב|אתר=משרד החקלאות ופיתוח הכפר|תאריך=ינואר 2008}}</ref>.
 
לאחר [[מלחמת העצמאות]] ועם קום המדינה חלק מהבדואים תושבי הנגב גורשו ל[[סיני]] ול[[ירדן]]. האוכלוסייה הלא יהודית שנותרה בארץ הוכנסה תחת ממשל צבאי. הממשל הצבאי ריכז את הבדואים שנותרו בשטח המדינה, באזור הסייג. העברתם לאזור הסייג נומקנומקה בסיבות ביטחוניות. חלק ניכר מהאדמות בהם חיו הבדואים קודם הפכו לשטחים צבאיים וסגורים, ונאסר עליהם להיכנס אליהם, למרות שעזיבת שטחים אלו הוצגה כמעבר זמני של כחצי שנה בלבד<ref>{{צ-ספר|מחבר=אליעד וינשל|שם=והנגב לא ישקוט : סוגיית הבדואים בנגב - בין פתרון אזרחי לסכסוך לאומי|מקום הוצאה=|מו"ל=משכל (ידעות ספרים)|שנת הוצאה=2018|עמ=21}}</ref>. הקרקע באזור הסייג הייתה בשליטת השבטים שישבו בו ליפני קום המדינה, כך שהשבטים שהועברו לאזור נותרו מחוסרי קרקע. בעקבות חקיקת [[חוק רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים)|חוק רכישת מקרקעים]] בשנת 1953 הפכו הקרקעות בהם החזיקו הבדואים ליפני קום המדינה לאדמות מדינה.
 
חלקאזור ניכרהסייג מהאדמותנוהל בהםעד חיו1966 הבדואיםבידי קודםהממשל הפכוהצבאי לשטחיםועל צבאייםתושביו וסגורים,הבדואים ונאסר עליהם להיכנס אליהם,חלו למרותהגבלות שעזיבת שטחים אלו הוצגה כמעבר זמני של כחצי שנה בלבדתנועה{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|קול העם|KHM||בדואים חשודים ביציאה משטח סגור|1965/11/24|00425}};{{עיתונות יהודית היסטורית 2|קול העם|KHM||4 בדואים נעצרו|1965/07/30|00822}}}} וחל עליהם איסור לבנות באזור מבניי קבע. בנוסף,גדילת גםהאוכלוסייה הבדואית באזור הסייג החמירה את המחסור בקרקע באזור והקשתה על השטחיםאפשרותם החדשיםשל שאליהםהבדואים הועברולהתפרנס הםממרעה לאוחקלאות. קיבלו בשנות השישים דנה הממשלה בתכניות לישוב מחדש של אוכלוסיית הבדואים האזור הסייג. בסופו של דבר הוחלט להקים עבור הבדואים ישובי קבע באזור כמו [[זכויותרהט]] קנייןו[[תל שבע]].{{הערה|שם=מטח}}{{הערה|שם=אזרח|[https://www.acri.org.il/he/11938 כיצד נוצרו הכפרים הלא מוכרים?], מתוך אתר [https://www.acri.org.il/he/ האגודה לזכויות האזרח], מאי 2011}}
 
בסופו של דבר המדינה הכירה בבעיה שיצרה עם כינוס הבדואים לאזור זה ולכן הוחלט לנסות ולמצוא פתרון לבעיה באמצעות הקמת יישובים מסודרים, כמו [[רהט]] ו[[תל שבע]].{{הערה|שם=מטח}}{{הערה|שם=אזרח|[https://www.acri.org.il/he/11938 כיצד נוצרו הכפרים הלא מוכרים?], מתוך אתר [https://www.acri.org.il/he/ האגודה לזכויות האזרח], מאי 2011}}
===הסיבות למעבר===
ה[[בדואים בישראל#הבדואים בנגב|בדואים בנגב]] הועברו מהאדמות בהם שהו או נדדו לשטחים אחרים למטרות ריכוז אזורי המחיה שלהם- שכולם ימוקמו באותו האזור, שיוגדר כ"אזור בדווי", זירוז תהליך העיור שלהם, והעברת שטחים רבים יותר לתושבים היהודיים בארץ.