דאגה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
Smadar gonen (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
[[קובץ:Nervous.jpg|ממוזער|250px|אישה מודאגת]]
== '''דאגה''' היא רגש שבבסיסו חשש מפני מצב שלילי שעלול
'''הגדרה בסיסית.'''
דאגה היא ציפייה רגשית המתמקדת בעתיד האישי והרגשי ובהשפעתו עלינו. והיא גם דאגה למצבו של אדם אחר. לדאגה יש טווח של משמעויות, מדאגה לעצמנו, לבריאותו, למצבנו העתידי, עד לחרדה קיומית. וכן, דאגה כאכפתיות וטיפול ושימת לב לחייו של האחר, או לארצנו או לשלום העולם. מצבים של אי ודאות או חוסר ביטחון והרגשת אחריות מעוררים את הדאגה. למשל, שהילד יחזור בשלום מטיול, שלא תהיה תאונה בדרך. דאגה כוללת מרכיב רגשי, קוגניטיבי והתנהגותי, אשר מבטאת התייחסות ואכפתיות (CONCERN) ומשקפת תחושת אחריות, ולעתים מתבטאת בפעולה מעשית של טיפול (CARE) ומניעת סיבת הדאגה.
טענה נפוצה שנאמרה על ידי ליברט ומוריס בשנת [[1967]] מציעה ש[[חרדה]] נגרמת כתוצאה משני מרכיבים: דאגה ורגשנות. [[רגשנות]] מיוחסת לתסמינים פסיכולוגים כמו [[זיעה]], [[דופק]] לב מואץ ו[[לחץ דם גבוה]]. דאגה מיוחסת כהפרעה שלילית שמסיחה את הדעת מפתירת הבעיה. ▼
"הדאגה אינה מונעת את סבל המחר, אך היא גוזלת את הנאת היו " ~ ליאו בוסקאליה.
דאגות הן הערכות עתידיות על בסיס ההתנסות מהעבר, אך חלקן מתבססות על חוסר ידיעה ועל השערות, ולא על הערכות שהולמות מצב או אירוע בסביבה. הן גם נובעות מהדמיון וכוללות אלטרנטיבות למצב מסוים. כלומר, לא בהכרח מותאמות למציאות, למרות זאת יש להן השפעה מכריעה על אופן החוויה וההתנהגות. זהירות ודאגה, הן חלק מהותי מאחריות, משום שהן כוללות חיזוי אירועים מקריים והגנה מפניהם. [[דאגה#%20edn1|[i]]]
דאגות טבועות גם כפעילות כימית במוח. אנטוניו דמסיו מכנה זאת 'סמן סומטי' או תחושת בטן. זו מעין מערכת של כישורי חיזוי אוטומטיים המאתרים מצבי סכנה, ומשחררים קורטיזול, ואדרנלין המכינים אותנו לתגובה. [[דאגה#%20edn2|[ii]]] לדוגמה, כשאם שומעת את בכי תינוקה, שדה מתמלא חלב וזו מעין ציפייה להנקה.
דאגה מתעוררת כאשר עולה מחשבה שמשהו רע קרה או יקרה למישהו שאכפת לנו ממנו. אפשר להגדיר דאגה כ'הדגרה של איום', המשבשת ומעסיקה את החשיבה וגורמת לדיסוננס משום שהיא מעלה אלטרנטיבות דמיוניות מאיימות [[דאגה#%20edn3|[iii]]] אך חסרות ודאות. דאגה היא ציפייה הפוכה לתקווה, ובשתיהן צופים עתיד ויוצרים סצנות דמיוניות, באחת הדמיון שלילי ובשנייה הוא חיובי.
אף שדאגה נחשבת שלילית ולא נעימה, יש בה כוונה להזהיר ולהכין מפני איום, וגם למנוע את התרחשותו. למשל, אם לא דואגים מהתחשמלות ומכסים שקע חשמלי, ילד עשוי להכניס אליו סיכה. הציפייה שבדאגה מכינה אותנו לסכנות. [[דאגה#%20edn1|[i]]]
▲----טענה נפוצה שנאמרה על ידי ליברט ומוריס בשנת [[1967]] מציעה ש[[חרדה]] נגרמת כתוצאה משני מרכיבים: דאגה ורגשנות. [[רגשנות]] מיוחסת לתסמינים פסיכולוגים כמו [[זיעה]], [[דופק]] לב מואץ ו[[לחץ דם גבוה]]. דאגה מיוחסת כהפרעה שלילית שמסיחה את הדעת מפתירת הבעיה.
לדוגמה, כאשר תלמידים נהיים מודאגים בזמן מבחן, הם לעיתים יחזרו ויאמרו לעצמם שהם ייכשלו, או שהם אינם זוכרים את החומר למבחן או שהמורה שלהם יכעס עליהם. מחשבות אלו משתמשות בחלק מהמוח שאמור להיות בשימוש בחלקים מהמבחן ולכן נוצר ליקוי בביצוע המבחן.
דאגה מיוחסת גם כדאגה למצבו של אדם אחר. לדוגמה, אם יכולה לומר "אני מודאגת" אם בנה לא מגיע לביתו בזמן שהוא היה צריך להגיע אליו. דאגה יכולה להיות מיוחסת גם לפעולות מסוימות או לחוסר בפעולות מסוימות. לדוגמה, "אני מודאג כי הוא לא אוכל ירקות".
==ראו גם==
שורה 15 ⟵ 28:
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=דאגה}}
=הערות שולים=
[[דאגה#%20ednref1|<nowiki>i]</nowiki>]] גונן, סמדר. (2003). ''לדעת רגש.'' תל-אביב: מכון מופת. ע' 58-59.
----[[דאגה#%20ednref1|[i]]] אבו-חסין, גמאל. וסמדר, גונן. (2013). ''אחריות לחינוך וחינוך לאחריות.'' תל-אביב: מכון מופת. ע' 46.
[[דאגה#%20ednref2|[ii]]] גונן, סמדר. (2003). ''לדעת רגש.'' תל-אביב: מכון מופת. ע' 54.
[[דאגה#%20ednref3|[iii]]] Breznitz, S. (1971). A study of worrying. ''British Journal of Social and Clinical Psychology,'' 10, 271-279.
[[דאגה#%20ednref4|[iv]]] גונן, סמדר. (2003). ''לדעת רגש.'' תל-אביב: מכון מופת. ע' 58-59.
* [http://www.psagot.com/gates.php?page=16 דאגה מה היא?], מכון פסגות.
| |||