שיחת משתמש:מי-נהר/ארגז חול/טיוטה/תהילים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 5:
*בפועל הוצג תת-הפרק עליו תחת חטיבת הפרק של "מקורות החג".
*כאן המקום להזכיר שיש פער בין הכותרת הקצרה המוכרת בשם "נס פך השמן" לבין המשמעות של הדבר אליו הוא מתייחס ואותו הוא אומר במתודות המקוריות. ואנו כאנציקלופדיה צריכים להציג את הדברים בצורה מהותית עוד לפני הנגזרת התרבותית שלהם כפי שנצרבה בגן יוכבד תחת ההיגד "נס פך השמן".
* המסגרת בה נכלל "נס פך השמן" הינה למעשה תחת דבר בסיסי יותר שהינו הדלקת מנורת המקדש! אשר גם היא תחת המסגרת של חנוכת המקדש כאשר היא אחד הביטויים לכך. מלבד שדבר זה פשוט מיסודו, הרי שגם לאורך כל המקורות הרלווטים תמיד מוזכר חנוכת המקדש או בקיצור בהיגד "חנוכת המזבח" שהינו עיקרו של המקדש בהיעדר הארון. מבחינה זו המנורה בה מועלה שמן זית היא דרך נוספת של הקטרה וההקרבה שבמקדש שזה היינו הך. ומובן שבהקשר זה האפשרות להדליק המנורה בכל צורה שהיא בין בנס רגיל של עצם ההצלחה להגיע ליום כזה בו מתחדשת ההדלקה ובין עםאם בסיפור כזה או אחר של נס בשמן כל זה הינו תחת ההקשר של חזרת הקירבה בין העם לאל. או בקיצור המקדש.
* הענין של נס... לא מתחיל כעילה לחג אלא מקומו במקור בכלל בהקשר של מה שנקרא "פרסומא ניסא" שזה דבר שלא מיוחד לנס פך השמן אלא מאפיין של כל חג שנקבע על ישועה. מאחר והישועה היא מאת האל ומאחר שיש לה ביטויים בניסים לכן חלק מההודאה על הישועה היא באמצעות פרסומא ניסא.
*(אגב מבחינה זו אפילו הדלקת נרות חנוכה לא ניתקנה מעיקרא בגלל נס פך השמן ולא כדי להזכירו אלא על ההודאה המובעת באמצעות ההדלקה. כמובע בעת ההדלקה "הנרות הללו שאנו מדליקים.. על הניסים ... על התשועות ... הכל היינו הך "שעשית (האל לנו) בימים ההם בזמן הזה") נראה זאת במקורות מפורשים. ובמסגרת פרסום הניסא הזה כלול גם חידוש ההדלקה במנורה ובכלל זה נס פח השמן.
*מאחר ובמקרה של חנוכה יש לנס פך השמן ומה שהוא מסמל ייחוד בנוסף לכל מה שכבר מאפיין קביעת חג לדורות ואת חנוכה בפרט, ממילא הוא מקבל הבלטה על בסיס כל השאר. וזה בא לידי ביטוי במספר אופנים. כך (צריךהבלטתו להסבירהיא אתמסיבות זהחינוכיות-מחשבתיות יותרכמסר טוב)תרבותי. אנוולא רקכעילה באמצעמצד העניןעצמו. ובוודאי שלא כסיבה ראשונה.
*אני מדלג כרגע לחלק מההיבטים בסוגיית אזכור המקור המוכר של הסכוליון בצורתו.
חזרה לדף המשתמש של "מי-נהר/ארגז חול/טיוטה/תהילים".