אמיר דרורי – הבדלי גרסאות

אמיר דרורי, בן אלה ואמנון דרורי, גדל ב[[פרדס חנה]].{{הערה|[http://www.rishonim.house/families/%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%99/ על משפחתו באתר "בית הראשונים"], המרכז לתולדות פרדס חנה‏–‏כרכור}} סיים את לימודיו במחזור הראשון של ה[[הפנימייה הצבאית לפיקוד|פנימייה הצבאית לפיקוד]] שליד [[בית הספר הריאלי]] ב[[חיפה]] כחניך המצטיין.{{הערה|{{מעריב|שמואל סולר|בן פרדס חנה צויין על ידי הרמטכ"ל|1960/02/11|00702}}}} בשנת [[1955]] [[גיוס לצה"ל|התגייס לצה"ל]] ושירת ב[[חטיבת גולני]]. בשנת [[1956]] במהלך [[מבצע קדש]], לחם כ[[מפקד מחלקה|מפקד מחלקת]] ה[[חבלה (פעילות מלחמתית)|חבלה]] ב[[גדוד 12 (ברק)]] בקרבות [[רפיח]] וב[[סיני]]. בהמשך שימש כ[[מפקד פלוגה]] בגדוד 51. על חלקו ב[[מבצע חרגול]], במהלכו פיקד על כוח חסימה,{{הערה|[[אלישיב שמשי]], "'''ממני תראו וכן תעשו'''", [[הוצאת מודן]] והוצאת [[משרד הביטחון]], [[2016]], עמודים 119-130.}} הוענק לו צל"ש{{הערה|{{דבר||שני קצינים צויינו לשבח|1960/02/09|00127}}{{ש}}{{מעריב||הוענק הציון לשבח לכהן ודרורי|1960/02/10|00113}}}} שהומר באפריל [[1973]]{{הערה|[http://www.gvura.org/a4532-%D7%A1%D7%92%D7%9F-%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%99-/ עיטור העוז לאמיר דרורי]}} ל[[עיטור העוז]].{{הערה|[[אורי שגיא]], '''היד שקפאה''', [[ידיעות ספרים]], תל אביב, 2011, עמודים 101–102: "אמיר עלה לשם עם הכוח, ובסופו של דבר דווקא שם התנהל הקרב היחיד בגזרה; קרב שבסופו אמיר קיבל כאמור צל"ש, לאחר שהסתער על כוח סורי שניסה להגיע לאזור הפעולה".}}